Page 17 - גילוי דעת

יעלי אליה מדי
התושבים בשדרות נמצאים בשלש החזיתות המרכזיות ביותר של מדינת ישראל היום: החזית הביטחונית, החזית החברתית והחזית התורנית; ובכולם רואים הצלחה ב”ה. העיר פורחת באופן שלא היה כמוהו. יש אמנם מידי פעם ‘צבע אדום’
אבל שום דבר לא עוצר את הצמיחה, להיפך.
ארגון קהלים
ארגון שהוקם לפני כשנתיים על ידי הרב יוני לביא ואנוכי. הארגון מאגד בתוכו את טובי המרצים והמרצות בעולם הרבני-לאומי ובא לענות באופן מקצועי על הצורך בהרצאות תורניות לציבור הדתי-לאומי הרחב. במהלך הזמן ניתנו מאות הרצאות והגענו למעגלים של עשרות אלפים. בשנת הקורונה התרחבנו גם לזום ועוד היד נטויה.
חינוך
מעבר למסך העשן של הדיונים האינסופיים על לאומיות, צניעות, סמארטפונים וכו’, הסוגיות שבאמת צריך לחנך אליהן הן הסוגיות הקיומיות: הפחדים, הרצון לשייכות, תדמית ומשפחה. במילים אחרות: איפה אני מוצא את אלוהים בחיים שלי? והתשובה היא – בכל מקום! עכשיו רק צריך להראות את זה. זהו החינוך היהודי
שנצרך במאה ה21.
ספרים
הוצאתי עד כה כ20 ספרים, אולם אני מודע לכך שהמילה הכתובה סיימה את תפקידה כמעצבת הבלעדית של התרבות. בין אם נאהב זאת ובין אם לאו. במקום לעסוק בנהי ובכי על השטחיות של המדיה וכו’, צריך להיכנס לשם בכל הכוח. אני מפעיל באמצעות תלמידיי חשבונות פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם וטלגרם שבהם מופצים תכני תורה לעשרות אלפי אנשים. דבר זה לא סותר שלעולם לא יהיה תחליף לספרים בהפצת
תוכן איכותי.
בימים אלה יוצא לאור ספרי ‘12 אתגרי אמונה למאה ה21’ בהוצאת דברי שיר.
חלומות
להוציא ביאור נפשי-רוחני על כל התנ”ך וסידור התפילה. להפיק סדרת סרטוני אנימציה על פרשיות השבוע. להקים תנועת הידברות של הציבור הדתי-לאומי. לסיים את הביאור שלי על כל כתבי הרב קוק וכתבי הרב צבי יהודה. ליצור ויקיפדיה למושגים רוחניים. אחר כך נחשוב על
עוד כמה פרויקטים.
מסלול חיים אחר
יש משפט של רבנו בחיים בספר חובות הלבבות שאני מכריח את התלמידים והתלמידות שלי ללמוד בעל פה: “מי שמאמין באלוקים לעולם אינו רוצה להיות במקום שונה מהיכן שהוא נמצא
עכשיו”. כל מילה נוספת מיותרת.■ כ״ה טבת ה'תשפ״א | 17
נולדתי לפני 45 שנה בפתח תקווה, לאבא נחום (מנהל חשבונות) ולאמא בתיה (מורה), אח אחד (ד”ר) יוסי לונדין. היתה לי ילדות דתית-לאומית קלאסית בבני עקיבא סניף מלאבס. שירתי כמט”ק בחיל השריון. לפני 19 שנה התחתנתי עם אפרת (לבית אטון), ונולדו לנו 5 בנים, הבכור לומד כיום בישיבה גבוהה והקטן בכיתה ד’. אני מתגורר בעיר
הפסטורלית ביותר בעולם – שדרות.
ישיבה
עשר שנים בשלש ישיבות ייחודיות: מרכז הרב, הר המור ומעלה אדומים. זכיתי לקבל תורה מגדולי תלמידי החכמים של הדור הקודם. נראה לי שאנו לא תמיד קולטים איזה אוצרות קיימים בעולם הישיבות הדתי-לאומי. העתיד של התרבות היהודית
והישראלית מצוי שם.
אתגרי אמונה של המאה ה21
ההתמודדות של סבינו וסבתותינו היתה לשרוד את התופת ששלטה בעולם לפני כשבעים שנה. האתגר המרכזי שעמד מול הורינו היה להישאר דתי במציאות התרבותית של ישראל במחצית השנייה של המאה ה20. לעומתם, חיים במסגרת דתית במאה ה21 אינם דורשים מאמץ מיוחד. אדרבה, הדת מעניקה שייכות חברתית ויתרונות נוספים. היום האתגר הוא לחוש הזדהות וחיבור עם תכני האמונה. דווקא בדור שלנו עלולה להתעצב בנפש מסגרת דתית נוצצת מבחוץ וחלולה מבפנים. אישיות שמקיימת מצוות אבל תוך כדי מוטרדת ממה שכתבו עליה בפייסבוק. המשימה היום היא פיתוח עולם אמוני המשוחרר מדמיונות, מחומרנות, משיקולי תדמית ומפחדים – גם אם יש עליהם כיפה. להיפגש עם הקדוש ברוך הוא
עמוק בלב.
קורונה
כולם מדברים על ההשלכות הרפואיות, הכלכליות והחברתיות ושוכחים את ההתמודדות הרוחנית. יש לנו כאן אירוע של פעם במאה שנה לחישול אמוני. היכולת להישאר באופטימיות, יציבות ופרופורציה גם בעת משבר מתמשך. זה לא סוף העולם
ונעבור גם את זה.
פוליטיקה
אנשים מייחסים לפוליטיקה חשיבות רבה יותר ממה שיש בה באמת. בסופו של דבר השינויים הגדולים הם תוצר של זרמי עומק תרבותיים בני דורות, והפוליטיקאים רק מסיטים בקצה התהליך לפה ולשם. אני מציע שכל אחד וכל אחת יתמקד בתחומו. הניסיון הפוליטי היחיד שלי היה שניסיתי להתמודד לראשות ועד גן-רותם והפסדתי בבושת פנים
לאמא של הודיה.
אחד
על
אחד
עם הרב
חגי לונדין
רב ישיבת שדרות, מכון מאיר ומכינת עצם. ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו.
שדרות