Page 26 - גילוי דעת

וזכני לגדל בנים
ענת גופשטיין | מיומנה של מטפלת
שהילד לא מקשיב והקול של ההורה לא נחוץ. אך דווקא ברגעים כאלו, אנו צריכים לזכור שהורות היא מנהיגות, שנבחנת דווקא ברגעים הקשים. הקול של ההורים שלנו הולך איתנו כל הדרך ומהדהד לנו כל הזמן. זה המצפון והמצפן שלנו. ואנו כהורים צריכים להשמיע אותו, להציב גבול ברור,
שעטוף ומרופד באהבה.
בשבוע האחרון קיבלתי מכתב מאמא שהילדה שלה יצאה מהכפר. אמא מדהימה, שנלחמה על הילדה שלה לאורך כל הדרך, ולרגע לא נפלה ליאוש. וכך היא כתבה לי: “ענת, אני מבקשת לפנות דרכך להורים של אותן בנות שנופלות למצבי סיכון ובנות מתבוללות. אל תנעלו את הלב, אל תאיימו ‘או אנחנו או הוא’, זה לא עוזר. אל תגידו ‘את לא הבת שלנו’. אל תמחקו את הילדה ואל תאבדו אותה. שבו, דברו איתה ותנסו להבין את העולם שלה. מה הביא אותה לעשות מעשה כזה. נכון, זה לא נעים, בושה מכל המשפחה והשכנים, ויחד
ד"ר חנה קטן | רופאה גניקולוגית, מומחית לפריון, מרצה וסופרת
עם יסורי המצפון שנכשלנו בחינוך, זה בכלל קשה. אבל אני מבקשת: דונו אותה לכף זכות. היא לא פועלת מרשעות,
חלילה. זו תמימות”.
היא המשיכה וכתבה: “בבקשה, אל תפנו לה גב. תישארי אמא אוהבת, תישאר אבא אוהב. תתפללו שה’ יפתח לה עיניים, ואף פעם אל תתייאשו מהילדה שלכם. תלחמו על הילדה שלכם. תנו
לה מקום בלב שלכם”.
“ודבר נוסף: על תתביישו לפנות לעזרה מקצועית. תבקשו עזרה. אל תישארו לבד. לשמחתי, ארגון להבה, כאן בשביל לעזור, ולא פעם בחירוף נפש הם לא התייאשו מהבת שלי וחיזקו אותי, וזה בסופו של דבר מה שהחזיר את הילדה
שלי הביתה”, חתמה האם היקרה.
ולי נותר רק להתרגש, ולאסוף כוחות להמשך הפעילות והמאבק להצלת בנות ישראל.■
לאחר ‘לידה חטופה’, קיים סיכון להתכווצות לקויה של הרחם, המצריך הזרקה מידית של חומרים מכווצי רחם כדי למנוע דימום רב מכלי הדם הפתוחים ברחם. נשים עם נטייה זו צריכות להיערך כבר בחודש התשיעי, עם תיק ארוז ותכנית מגירה לנסיעה בשבת ובחול לבית חולים קרוב במהירות המרבית מיד עם תחילת הלידה. למה? כי קיימת סכנה אימהית אם הלידה לא תהיה בהשגחה. ובעיקר, קיים חשש לדמם רחמי מוגבר. גם התינוק הנולד מלידה חטופה בבית, עלול להגיע, כשצבע עורו כחלחל והוא סובל מחום גוף ירוד, וזקוק בדחיפות לייצוב המודינמי
וחימום – ממש סכנת נפשות.
הסימן של חז”ל להתחלת הלידה, שהיולדת מתקשה בהליכה ולכן חברותיה נושאות אותה וכד’, קשה לבדיקה במציאות של ימינו. בכל לידה, קיים גורם ההפתעה, שהרי מפתח חיה בידי ריבונו של עולם, לבדו. הורדת נשמה לעולם זה עסק רציני. וגורם ההפתעה הוא עוד משהו שהופך את החוויה למרגשת
כל כך.■
את הטור הזה אני כותבת בדמעות על גיסי היקר והאהוב רפאל דיין זצ”ל שהחזיר את נשמתו לבורא. רפאל איש צדיק וישר שזכה להקים יחד עם אחותי גילה דור ישרים מבורך. יהי זכרו ברוך.
כולם רוצים ילדים מוצלחים, אבל זה לא תמיד הולך. הילד או הילדה עושים שטויות ומסכנים את עצמם. אחד הדברים הקשים בעבודה שלי, זה לעמוד מול הורה מאוכזב שהבת שלו רועה בשדות זרים. האכזבה הגדולה מולידה לעיתים ריחוק וניתוק ובמקום להילחם על הילדה – נלחמים בה, מה
שמנתק אותה עוד יותר.
הקושי של ההורים קורע את הלב: רגשות אשמה, בושה, אכזבה ויאוש. נשאלת השאלה: איך קורה שדווקא עם המשפחה, במקום שבו יש ציפיות גדולות אנו מרשים לעצמנו לשבור את
הכלים, לאיים, לצעוק, להעליב?
חינוך שכזה לא מקדם דבר, אלא רק יוצר ריחוק בין ההורים לילדים. לעיתים נראה
לידה חטופה
תהליך הלידה מורכב משלושה חלקים: תהליך פתיחת צוואר הרחם, תהליך יציאת העובר, ויציאת השליה בשלמותה. בחדרי הלידה משתמש הצוות הרפואי בעקומה המתארת את התקדמות הלידה ביחס למצופה, כדי לוודא שהלידה מתקדמת כסדרה. קצב התקדמות הלידה שונה בין מבכירות (נשים היולדות בפעם הראשונה) לבין וולדניות, כאשר לרוב אצל מבכירות מהלך השלב הראשון של הלידה עד לפתיחה שלמה, הוא ארוך משמעותית ביחס ללידות חזרות. בכך אנחנו מנחמים את המבכירות: “את תראי שבלידה הבאה, יהיה לך הרבה יותר קל”. השלב השני של הלידה, שבו מתרחשת יציאת העובר, אורך דקות מעטות ועד שעה וכמוהו גם השלב השלישי. הלידה לא מסתיימת עד שהשליה נבדקה ונמצאה שלמה. או אז תקבל היולדת מכווצים כדי לסייע לרחם ה’לא רגוע’ להתייצב. אצל נשים מגה-וולדניות [מעל 10 לידות], קיימת נטייה לעתים ללידות “חטופות”, ולצידה גם לעיתים לידות
“בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו”
יש חוויות שלא שוכחים לעולם. כזו היתה לידתו של אחייני לפני 35 שנה. גיסתי היתה בחודש השמיני להריונה, והתארחה אצלנו בשבת. והנה, בשעות הקטנות של הלילה, כמה דקות לאחר שסיימתי את הנקת בננו התינוק, שמענו נקישות קלות בדלת, וגיסי סיפר שלגיסתי יש קצת כאבים... בדקתי אותה, והנה מתברר שהיא כבר בשלב מתקדם של לידה, אי אפשר היה לטעות בזה. התארגנתי ליילד אותה במיטתם של המארחים, וליבי הלם כפטישים. לבית החולים, הגיעה גיסתי, מחויכת ורגועה, עם תינוק מטופל, שטוף ורגוע בחיקה, שם חשדו בה שהכול היה מתוכנן מראש, הכול היה נראה יותר
מדי טוב...
תשעה חדשים מתכוננים ללידה, אך מועד וצורת תחילת הלידה נשארים עלומים. הסימנים הקלאסיים המבשרים את תחילת הלידה הם: התכווצויות רחמיות תכופות וכואבות, ירידת מי השפיר או דימום
נרתיקי.
הרי מפתח חיה בידי
ריבונו של עולם, לבדו. הורדת נשמה לעולם זה עסק רציני. וגורם ההפתעה הוא עוד משהו שהופך את החוויה למרגשת כל כך
ארוכות מאוד עקב התעייפות הרחם.
כ״ה טבת ה'תשפ״א
26 |
כולם רוצים ילדים מוצלחים, אבל זה לא תמיד הולך. הילד או הילדה עושים שטויות ומסכנים את עצמם