Page 29 - גילוי דעת

סיפורים מחייו של
הרב אברהם יצחק הכהן
דמותהחמ"דתשפ״א קוק, הרב הראשי האשכנזי
הראשון בארץ ישראל
הרב הראשון של ת”א עדיין שם בתפקידו
ולהמשיך משם למקום אחר, אבל התנאי שלה היה שהיא לא תגיד להם מראש איפה זה ומה תוכן הפעילות. סקרנותם גרמה להם לבוא איתה למקום שלא היה עולה על דעתם ללכת אליו, ולדבריהם – הם מעולם לא ידעו שיש ביהדות כל כך הרבה עומק רלוונטי לחייהם. זו היתה הפעם הראשונה בחייהם שהם למדו משהו מכתבי הרב קוק אך בהחלט
לא האחרונה...
האם הרב קוק חשב עליה ועליהם כשכתב את קטעי הגותו לפני כמאה שנה? האם ידע הרב הראשון של תל-אביב, שהמשפטים שהוא כותב יהוו פתח הכניסה לחיבור מחודש של
צעירי עירו עם יהדותם?■
פעם היא הגיעה עם חבורה שלימה לשיעור. למדנו פרשת השבוע עם קטעי פרשנות של שני כהנים גדולים: הרב קוק ור’ צדוק הכהן מלובלין. עם כניסתם ל”המקום” ניכרה על פניהם הפתעה גדולה, כאילו ציפו להכנס למקום אחר. ניכר גם שחומר הלימוד היה עבורם זר לחלוטין, אבל הברק וההפתעה לא משו מעיניהם בכל משך הלימוד. בתום השיעור הארוך ישבנו לשיחה ולניגון. המבטים המופתעים סיקרנו אותי, עד שהם הסבירו לי מיהם ומהיכן הגיעו. הם מ”נוער מרץ”, ונפגשו בערב כדי לבלות יחד באחד ממקומות הבילוי בת”א. לפני שהחליטו לאן ילכו, הציעה להם הבחורה הנ”ל לבוא למקום מיוחד, עם פעילות אינטלקטואלית מעניינת. היא הבטיחה שהם יהנו מהחוויה, ובכל מקרה יוכלו לפרוש
לפני כמה שנים הגיעה לשיעורי בתל אביב בחורה צעירה וכשרונית, פעילה פוליטית משמעותית בתנועת מרץ. הידע שלה ביהדות היה דל מאד, למרות רוחב האופקים בתחומים רבים. החיבור שלה לתכני היהדות הלך והעמיק, ובמקום עבודתה היה זה נושא ללעג וציניות. פעם שאלתי אותה איך היא מחזקת את עצמה בימים קשים יותר ובסביבה שלא כל כך מעודדת את התהליך שהיא עוברת. במקום להשיב היא פתחה את תיק היד שלה, ומתוכו בצבץ ספר בפורמט קטן. הספר נקרא: “יש לך כנפי רוח”, ובו ריכוז של קטעי יומן והגות של הרב קוק. היא הצביעה על הספר והסבירה לי: זה צמוד אלי כל היום, מדי פעם אני פותחת, קוראת קטע קצר, וזה מה
שמשיב את נפשי.
החזן מאיר דורפמן, מספר על הרב קוק מרצה ב'המקום' ת"ל אביב, מחבר 'פעמיים באהבה' וסדרת ה'מרבדים' meirdorfman@gmail.com
בני נוער שואלים
חברה לעשות את המשימה ביחד.
- הקרבה לבוא עם תחושת הקרבה ומוכנות למסור מעצמי קצת יותר ממרחב הנוחות שלי. אם נגדיר לעצמנו מראש שכשיגיע הקושי אנחנו ניזכר בהחלטה הזו להקריב, זה יקל עלינו מאוד. (לאיזון - חשוב מצד שני לא להרוג את עצמנו, לקחת משימה
שמתאימה לנו).
- ללמוד/ להבין למה הדבר הזה חשוב, להזכיר לעצמי למה אני רוצה לעשות אותו.
- לראות את הטוב, את מה שהצלחתי. לשמוח בכך ולהמשיך.
- והכי חשוב – להתפלל. פשוט. לדבר עם הקב”ה ולומר לו כמה זה חשוב לי. הוא פה, לידינו, שומע ועוזר.
בהצלחה ענקית! יהודה יוסט.■
צריכה להוריד לנו את השאיפות הגדולות והטובות. עם השאיפות האלו מציבים את הצעדים הקטנים – בדרך למטרה הגדולה. לדעתי, הבחירה ביעד סביר בהתחלה, עם קבלת ההחלטה שהפעם אני מצליחה, תעזור לעמידה במשימה. אחרי פעם אחת שתעמדי בזה הפעמים הבאות יהיו קלות יותר. אז עופי
על זה!
עוד טיפים, אם יש מה שנוגע אלייך יותר ממוזמנת ליישם אותו:
- לשתף, לדבר עם חברה על הקושי וירידת ההתלהבות, לאו דווקא ממקום של קבלת עצות אלא פשוט שיתוף – מניסיון זה עוזר
ממש.
- באותו הקשר – לבקש מחברה מוגדרת לדבר ספציפית על הנושא הזה, לתת סוג של דו”ח פעם בכמה זמן כדי לוודא שאת
עומדת ביעדים. - חברותא ושותף לדרך. לבקש מאח/ות/
התמדה שאלה:
אני בת 18 ויש לי בעיה להתמיד בדברים. אני מתחילה משהו בהתלהבות ובסקרנות אבל אח”כ אין לי כוח לסיים. פתאום משעמם
אותי, איך אפשר להתמיד בלי לפרוש באמצע?
תשובה:
בתור התחלה, חשוב שלפני שאת בוחרת להתחיל “משהו” תבררי לעצמך האם את באמת רוצה אותו (מה המניעים לרצון הזה)
והאם הוא מתאים לך.
במשימה עצמה: - להגדיר לעצמי מה המשימה ואיפה אני ביחס אליה.
- קטן – לקחת משימה שתואמת את יכולותיי.
- דרך להשגה – “סביבת עבודה” נוחה ליישום המשימה. לראות שאין קשיים טכניים שיהרסו את הכול.
חשוב לזכור שבחירת היעדים הקטנים לא
כדי להצטרף לקבוצה השקטה שלחו הודעה 050-7813049
בפרויקט משיב נפש בינישי”ם ומדרשיסטיות נותנים מענה אנונימי וחינמי בעזרת קבוצות ווטסאפ לכל שאלה שמעניינת את בני ובנות הנוער. מרגישים שיש לכם משהו לברר? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה!
פרויקט משיב נפש
ב׳ שבט ה'תשפ״א | 29