Page 9 - גילוי דעת

הגולם שקם על יוצרו
מאיר אינדור | סא”ל במיל’, ויו”ר ארגון נפגעי הטרור “אלמגור”
האג כמחבלים במאמץ המלחמתי של ארצות הברית. רוסיה גם יודעת לאיים וביה”ד מקפיד שלא להתערב בענייניה על אף שהיא פלשה לאוקראינה ולאי קרים.
האם למדינת ישראל הכוח שיש למדינות גדולות והיא יכולה לפעול בצורה כוחנית?
כן ולא. אבל קיימת אפשרות להפעיל כוח עקיף.
ארגון נפגעי הטרור “אלמגור” פעל כך פעמיים: פעם אחת ביקש הארגון בשם משלחת שכולים ופצועים מביה”ד בהאג
להצטרף לדיון בסוגיית גדר ההפרדה.
עו”ד יעקב רובין ז”ל, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, שייצג אותנו שם בהתנדבות אמר מראש וצדק: שאין סיכוי לבקשה כי רק מדינות יכולות להצטרף, אבל ההד התקשורתי יהיה שווה. נפגעי הטרור הצליחו (בראיונות ובהנפת תמונות יקיריהם הי”ד) לגבור באותו יום על
התעמולה הפלסטינית.
בפעם אחרת, בבית משפט פלילי בבלגיה, התנהלה תביעה פלסטינית נגד אריק שרון כאחראי על אירוע שבו הנוצרים הרגו אזרחים פלסטינים ב”סברה שתילה”
כתגובת נגד על הרג אזרחיהם.
משלחת נפגעי טרור מ”אלמגור” טסה לבריסל והגישה תביעת-ראי נגד יאסר ערפאת. גם היא מלווה בתקשורת עולמית. בית הדין החליט ששתי התביעות: של הישראלים ושל הפלסטינים לא יטופלו.
שמחנו לשרת את המדינה.
אפיזודה: עו”ד יעקב רובין ז”ל, שהגיש את התלונה, סיפר שהשופט החוקר אמר לו שהתיק של הפלסטינים התבסס על פרוטוקולים של ועדת כהאן הישראלית שחקרה את סברה ושתילה. לא עזר לישראל שהיא חקרה בעצמה והראתה שיש צדק בישראל. הגויים, ששונאים ליעקב, רק עשו בחומרים שימוש לרעה. ולכן, טוב עושה ישראל שאינה מתכתבת
עם בית הדין בהאג ואינה מכירה בו.
גם אנו לא נופיע שם פעם נוספת. אבל יש להקים 2 זרועות למאבק בו: ממלכתית ואזרחית.
היעד – פירוקו. אסור לאפשר לבית הדין בהאג לפעול, בצורתו הנוכחית ולסכן את חיילי ישראל ואזרחיה.■
במעבר הגבול אזוק בתוקף צו מעצר בין-לאומי כדי להביא אותו לחקירה על השתתפותו ברצח-עם בקוסובו, מדינה ובה רוב מוסלמי. הקוסובואים והטרוריסטים האלבנים שגירשו סרבים באלימות מקוסובו, לא הועמדו לדין, כי ידעו לבנות את עצמם כקורבן המלחמה
ביוגוסלביה.
איך? רגשות האשם האירופיות טופחו בידי התקשורת הליברלית במערב, שסקרה את מלחמה באופן מוטה והצביעה על סרביה כאשמה. לסרבים לא היה סיכוי בקרב על
התודעה מי התחיל ומי התגונן.
מילשוביץ מנהיג המדינה הסרבית שזכה לתמיכה רחבה עד אז, הפסיד את כיסאו לאחר התערבות של נאט”ו “להציל את המוסלמים בקוסובו מידי צבא סרביה”. מילשוביץ הוסגר לבית הדין הבין-לאומי בהאג ומת בתאו תוך כדי ניהול המשפט
נגדו.
האם נעשה צדק?
לא.
אף טרוריסט אלבני ושום קצין פלנגות מוסלמיות מקוסובו לא נעצר. כשהפוליטיקה מדברת, האכיפה הבררנית פועלת. (מוכר, מסוגיות מקומיות). ביה”ד בהאג לא התערב בענייני משטר אסאד, או במקרה סאדאם חוסיין בעירק למרות פשעי המלחמה כלפי מיעוטים. הוא לא פעל כנגד תורכיה בהתקפות על הכורדים, ולא כנגד איראן בפעולות טרור. כיצד יתייחס אלינו ביה”ד בהאג אם נאפשר לו
להמשיך לפעול באכיפה בררנית.
היהודים מסומנים כאשם התורן. התובעת האפריקנית בבית הדין בהאג שחשודה בגיבוי פשעי מלחמה בארצה, זיהתה את החלש והיא משתפת פעולה עם ארגונים פלסטינים וארגונים אירופאיים נגד ישראל. התובעת פתחה בחקירה נגד ישראל על “פשעי מלחמה” במבצע צוק איתן, שבו הקרבנו 6 אזרחים בהפגזות מהחמאס ו-68 חיילים. רבים מהם נפלו בגלל זהירות יתר מאימת הדין הבין-
לאומי והסנקציות של מועצת הביטחון.
מה עושים?
הפעלת כוח נגדי. ארצות הברית תחת טראמפ הקפיאה תקציבים לבית הדין בהאג והודיעה על ביטול אישורי כניסה לאנשי האג לארצות הברית הגדולה. בתקופת טראמפ איימו לעצור את אנשי
סוגיית השיפוט הבין-לאומי בהאג מטרידה את המערכת הביטחונית, זה זמן. בשל החשש מ”האג”, ישראל לא הפגיזה במבצע “חומת מגן”, את הבתים שבהם התבצרו מחבלים בג’נין, ולוחמי יחידות החי”ר של צה”ל נאלצו להיכנס אליהם
ושילמו בפצועים והרוגים רבים.
המערכת השיפוטית בהאג הוקמה בכוונות טובות ושימשה המשך לבית הדין לפשעי מלחמה של הנאצים, על ידי בעלות הברית שלחמו נגד הנאצים. אבל הגולם קם על
יוצרו.
בתום מלחמת העולם השנייה המושגים: “תוקפן” ו”מתגונן”, היו חדים. איש לא חשב להעמיד לדין את בעלות הברית למרות ההפגזות בערים גרמניות על אזרחיה, ולא את ארצות הברית על פצצות
האטום על יפן.
אבל במשך הזמן בית הדין התהפך על יוצריו, כשם שהאו”ם התהפך על יוצריו. חבר הלאומים שהוקם בתום מלחמת העולם הראשונה, הפך לחבר לאומים
שבתוכו תומכי טרור ומפעיליו.
כוחו של בית הדין הבין-לאומי מגיע מכוח אמנת רומא שהתקבלה בהצבעה של 120 מדינות בעד, 7 מדינות מתנגדות, ו-21 מדינות נמנעות. ישראל הצביעה נגד האמנה. ישראל הצביעה כך מפני שהאמנה כללה בתוכה “פעולה של העברת אוכלוסייה לשטח כבוש” ברשימת פשעי
המלחמה. כבר אז חזו את הרעות.
בתוך 120 המדינות שהצביעו בעד אמנת רומא, רבות המדינות שעוינות אותנו. ביד אחת מצביעות נגד ישראל באו”ם ובזרוע השנייה, מעודדות את ביה”ד בהאג
בפעולות משפטיות נגד ישראל.
כדי לייתר את “האג”, ישראל הקימה רשת משפטנים צבאיים בסדיר ובמיל’, המשובצים ביחידות הצבא ומנחים אילו פעולות יוכלו לבצע ואיזה לא. בהקמת הגוף היה לא רק רצון לעשות “צדק ומוסר” שקיים אצל אותם משפטנים לובשי המדים, אלא גם כדי למנוע מעצר קצינים ומנהיגים ישראלים בחו”ל. אין זה חשש שווא, כבר היה גנרל ישראלי שהורד מהמטוס באנגליה כשהוצא נגדו
צו מעצר מקומי.
אל לנו לזלזל בצווי מעצר של ביה”ד בהאג. מקרה סרביה יוכיח: טייס סרבי שהיה בדרכו לטיפול רפואי במחלת הסרטן שלו בהונגריה, מצא את עצמו
המערכת השיפוטית בהאג הוקמה בכוונות טובות ושימשה המשך לבית הדין לפשעי מלחמה של הנאצים, על ידי בעלות הברית שלחמו נגד הנאצים. אבל הגולם קם על יוצרו
ל׳ שבט ה'תשפ״א | 9