Page 28 - גילוי דעת
P. 28
עמו אנוכי בצרה
ענת גופשטיין | מיומנה של מטפלת
הם ישבו מולי בוכים וכואבים, לא יודעים כיצד להתמודד עם המכה הקשה שנחתה עליהם. הבת שלהם, נערה מתבגרת, ילדה טובה ואהובה, ילדה שהיא כל עולמם, והם כל כך האמינו בה והאמינו לה, עשתה מעשה שלא יעשה. עכשיו בתקופת הקורונה אין בית ספר היא לומדת דרך הפלאפון. ההורים נתנו לה פלאפון וסמכו עליה, חשבו שהיא לומדת, מדברת עם חברות מהכיתה. הם שמחו כל כך שהיא עסוקה, יושבת בבית לא יוצאת, לא מסתובבת בחוץ,
כל היום לומדת.
יום אחד בזמן שהילדה הייתה בחדרה היא שוחחה ברמקול, היא חשבה שאין אף אחד בבית. היא היתה כל כך עסוקה ולא שמעה שאמה נכנסה הביתה. דלת החדר היתה פתוחה מעט, האם התקרבה לחדר ושמעה עם מי הילדה מדברת ואת תוכן השיחה. זו היתה שיחה קבוצתית של הילדה וחברותיה עם ערבים. שיח
תרומה
ד"ר חנה קטן | רופאה גניקולוגית, מומחית לפריון, מרצה וסופרת
עם ערבים. הם מעולם לא נפגשו אף על פי שקיבלו הצעות מגונות. זה התחיל בסקרנות, וקושי להגיד “לא” ולהציב
גבול ברור.
ההורים ישבו אצלי וביקשו לדעת כיצד להתמודד עם הקושי ולתת מענה לצרכיה של הילדה. כיצד לפתח שיח פתוח ומיטבי עם הילדה, שיח נוקב מרופד באהבה, על גבולות ועל האמון שנפגע. כיצד לפתח שיח על הגיל המורכב, על מוגנות וכיצד לשמור על קשר בריא ומועיל עם הנערה המתבגרת.
המפגש עם ההורים בשעת צרה מטלטל. להיות עם ההורים בצרה, בכאב ובאכזבה מול המציאות הקשה צורב בלב. התפילה של כל הורה “וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים נבונים אוהבי ה’ יראי אלוקים” נראית לפתע כחלום שהתנפץ ונשבר לרסיסים. צריך כוחות נפש אדירים לאסוף את השברים, להתרומם ולחזור לעמדה של מנהיגות וסמכות הורית.■
ויש תרומת שיער. גם השיער מתחדש במהירות כמו תאי הדם. בנותיי ונכדותיי גידלו צמות זהובות ארוכות, וכמה מהן תרמו אותן לעמותת “זיכרון מנחם”, להכנת פאות לבנות נטולות שיער בשל טיפול כימותרפי. הכרתי בחור שמשאת ליבו הייתה לתרום כליה – אך אשתו חששה. הוא חשב על תרומת מוח עצמות, אך גם מזה היא הסתייגה. ואז הוא מצא פתרון יצירתי כדי למלא את הרצון לתרום. הוא הוריד לרגע את כובע הגרב שחבש לראשו, והתגלתה לפני רעמת שער בלונדי. בבוא הזמן, הוא הסביר, יתרום את שערו לטובת חולי סרטן, וגם
אשתו תשמח בכך...
תרומת מחצית השקל נופלת בתחילת חודש אדר כי האמת היא ששמחה אמיתית יכולה להיות רק בנתינה משמעותית. להיות מאושר פירושו לחיות חיים של משמעות, כפי שכתב ויקטור פרנקל, הוגה שיטת הלוגותרפיה. במקום לחשוב איך אני יכול לדאוג שחיי יהיו טובים לי, אפשר לחשוב איך אני יכול להפוך את חיי ולהיות פשוט טוב. לא “לחיות טוב”
אלא “להיות טוב”.■
רדוד וגס. האם לא האמינה ולא הבינה, מה קרה לבת הצדיקה שלה.
האם נכנסה לחדר והבת שראתה אותה נבהלה וניתקה את השיחה. האם המזועזעת התיישבה ליד הילדה והתחילה לבכות. היא לא יכלה לשאת את המחשבה, על ההתנהגות של הבת הצדיקה שלה. הבת החלה לבכות היא לא הבינה מה קרה לה ואיך היא התגלגלה למצב הזה. “אמא אני מבקשת סליחה,
אני לא יודעת איך זה קרה, נסחפתי”.
האם לא היתה מסוגלת לדבר, היא לקחה את מכשיר הטלפון ויצאה מן החדר. האב הגיע הביתה, שמע את הבשורה המרה ונשבר. הוא לא הבין מה קרה לילדה הצדיקה שלו. הוא כל כך השקיע בחינוך הילדים, זו התוצאה?! ריבונו של עולם, הניסיון הזה קשה מדי. האב לא ויתר, ישב עם בתו ורצה להבין כיצד זה קרה. הילדה סיפרה שהיא וחברותיה מדברות עד השעות הקטנות של הלילה
חיוני, ופגיעה בתפקודה גוזר על האדם טיפולי דיאליזה במקרה הטוב, ומוות במקרים רבים. תרומת כליה הוא מעשה אלטרואיסטי. אדם מוכן לסכן את עמו ובמעט את עתידו עבור האחר הנזקק לזה.
אבל לי היה קשה. נעתי על המנעד שבין האמא המתרגשת לבין האמא-רופאה החוששת. בלילה, על משכבי, חלמתי שנקרע ממני איבר שבגוף, כמו בלידה. אני מודעת לחשיבות של ניתוח בטן שבו מעורבים כלי דם רבים, ואיברים סמוכים חיוניים. והדמיון מתפרע. הבנתי שנפער חלל באגן של בני, אבל הנשמה הלכה,
התמלאה והתרחבה לשתי נשמות.
לא כל אחד ניחן בתכונות הנפש, באומץ הלב, ובבריאות הגוף לתרום כליה. אבל קיימות תרומות אחרות. לאחרונה קמה יוזמה להקמת בנקים של חלב מוסדרים ליד בתי החולים בישראל. הבנקים לחלב- אם יועדו לספק חלב מתורמות בריאות לתינוקות מאושפזים, שאמותיהם אינן מסוגלות להעניק חלב. התורמת היא אם מניקה בריאה, שמוכנה לשאוב חלב מעבר לכמות הנדרשת לתינוקה, ומבלי לסכן את כמות החלב של התינוק שלה.
לפני ימים מספר נולדה בי אימהות רחבה יותר. הפכתי לאם לילד שהעניק חיים חדשים לאדם אחר. אולי זה סוג של סבתאות. השבוע בננו החליט להצטרף למועדון היוקרתי הזה. זה תהליך ארוך ומייגע. יש המון בדיקות מקדימות בדומה להריון שבו אנחנו מבצעים בדיקות כדי לשמור על בריאות העובר והאם. מתברר שבננו גזר על עצמו סוג של “שמירת הריון” כמה שבועות קודם, כשהוא נזהר שלא להידבק בקורונה ולא להיכנס לבידוד, כדי שהניתוח יוכל להתבצע במועדו. ההודעה על התרומה באה לנו בהפתעה. אבל האמת היא – שלא. מתאים לו. הנפרולוגים והכירורגים שחלפו על פניו של בני, וראו את חיוכו, את האופטימיות ואת החוסן שלו, כמה שעות לאחר הניתוח ועוד לא זרחה עליו השמש, לחשו מתחת לשפמם “אתם
קרוצים מחומר אחר”.
היום, רוב השיח נסוב סביב תרומה מהחי, והרב הבר זצ”ל ותיבדל לחיים טובים, אשתו רחל, קנו לו חלקות רבות בעולמות עליונים בזכות עמותת “מתנת חיים”. מדובר בתרומת כליה, תרומה חשובה מאוד וחד-פעמית. הכליה הוא איבר
תרומת מחצית השקל נופלת בתחילת חודש אדר כי האמת היא ששמחה אמיתית יכולה להיות רק בנתינה משמעותית. להיות מאושר פירושו לחיות חיים של משמעות
ז׳ אדר ה'תשפ״א
28 |
ההורים ישבו אצלי וביקשו לדעת כיצד
להתמודד עם הקושי ולתת מענה לצרכיה של הילדה. כיצד לפתח שיח
פתוח ומיטבי עם הילדה, שיח נוקב מרופד באהבה, על גבולות ועל האמון שנפגע
