Page 10 - גילוי דעת

איש לרעהו
אורי שכטר | מנהל אגף שורשים ופעיל חברתי.
מושב “ניצני עוז” התגייסו בהתנדבות למשימה החשובה: חבר אחד קיבל על עצמו שהחתונה תהיה בחצרו ואחיו קיבל על עצמו את ההפקה. חבר נוסף דאג לשולחנות, לכיסאות ולמפות. שתי נשים עיצבו את האירוע. מישהו בעל חברה גדולה של הגברה ותאורה דאג להגברה ולתאורה של האירוע. ואשתו עיצבה את שיער הכלה. מישהי אחרת איפרה את הכלה ואת משפחתה. חבר אחר תרם צימר יוקרתי לליל הכלולות. זוג מתוק תרם שמלת כלה חדשה. מישהו מהמושב בעל פאב נייד תרם את הפאב ומשקאות. בעל יקב תרם עשרות בקבוקי יין. בעלת חנות תכשיטים מירושלים עזרה ברכישת שתי טבעות זהב לחתן ולכלה. מישהו נוסף תרם במה לריקודים. השכן בעל חוות סוסים הזמין את הזוג להצטלם בחווה שלו וביקש להוביל את הזוג המלכותי בסוס ועגלה לחופה. מישהו נוסף שכר לזוג רכב לחתונה ולירח הדבש. הקייטרינג נתן את האוכל במחיר עלות. הדי-ג’יי הגיע בהתנדבות מלאה. אחד מהחברים בעל חממת פרחים גדולה, תרם את הפרחים לאירוע ותרם לכל המוזמנים עציצים שייקחו במתנה הביתה. אפילו לשירותים
ניידים מישהו דאג.
והיו שני דברים שריגשו אותי עד דמעות:
הילדים הקטנטנים של המשפחה, שבחצרם נערכה החתונה, ניגשו לחתן ולכלה בעדינות (כשהם הגיעו לראות את מקום האירוע לפני החתונה) וביקשו
מהם להיות השושבינים שלהם.
והדבר השני הוא החופה המיוחדת אשר עוצבה מברזל על ידי רתך בן המושב, שהוכנה במיוחד לחתונה. זה ממש היה בלתי נתפס, כמה טוב ואהבה יש במושבניקים האלו ובעם הנפלא שלנו.■
התקשר בלחץ. אמרתי לו “תירגע, אנחנו ניפגש כמו שסגרנו, בשעה אחת במרכז המסחרי”. לאחר שסיימתי לדבר איתו, ניגשתי למשרד לתיווך נכסים לפגישה. אמרתי בפגישה שאני מעוניין במשרדים של כ-150 מטר, חדשים ומרוהטים לטובת החברה שלי. והראו לי תמונות שונות של משרדים. באחת התמונות, ראיתי משרדים שממש מצאו חן בעיני. ביקשתי שייקחו אותי לראות את המשרדים. אמרו לי שמיד יגיע המתווך שלהם וייקח אותי למשרדים. כשהמתווך הגיע מיד זיהינו אחד את השני והתחבקנו. הוא היה אותו חרדי שנתתי לו את הרכב
בערב שבת”.
מעיקרי עבודת יום הפורים – להיות איש לרעהו, להרבות באהבת ישראל. כל כוחו של המן הרשע היה בטענתו “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד” שעם ישראל אינם מאוחדים ביניהם. כנגד זה אמרה אסתר “לך כנוס את כל היהודים”. התרופה הראשונה לביטול הגזירה היא לכנוס
את כל היהודים.
אספר סיפור שיש בו הרבה יהודים שהתכנסו יחד:
לפני כמה שנים קיבלתי טלפון מחבר שפנו אליו לחתן זוג יתומים ללא אמצעים. הוא אמר שאני חייב לפגוש אותם. פגשתי והתאהבתי. זוג מתוק
ומקסים כל כך.
התקשרתי לחברים טובים ממושב “ניצני עוז” וסגרנו שאנחנו עושים את החתונה יחד. שלחתי וואטסאפ לחברים וביקשתי שכל אחד יתרום 100 ש”ח. תוך יום אחד בלבד הגענו לסכום שמכסה את הקייטרינג וסכום מכובד שיינתן בהפתעה
כמתנה לזוג.
אז התחילה התנועה הגדולה של האהבה והנתינה של עם ישראל. רבים מחברי
את הסיפור הבא סיפר לי חבר טוב שגר בקיבוץ “בית ניר” בדרום הארץ:
“היה לנו מנהג קבוע של כמה חברים טובים לשבת בימי שישי בבית קפה בשוק מחנה יהודה. סמוך לכניסת השבת היינו מתפזרים כל אחד לביתו. יום שישי אחד ישבנו יחד החברים. שסיימנו, ממש סמוך לשבת, נסעתי לכיוון הקיבוץ שלי קיבוץ
“בית ניר” ליד קריית גת.
עברתי סמוך לקיבוץ “בית ג’וברין” וראיתי בצד הדרך, בשול הנגדי לכיוון נסיעתי, רכב תקוע ומכסה המנוע שלו פתוח. חציתי את כל הכביש בנסיעה ונעצרתי מולו. חשבתי, אולי הלך לו המצבר והוא צריך התנעה. כשהתקרבתי ראיתי משפחה חרדית, הרכב היה עמוס בילדים ובתיקים. ניגשתי לאב המשפחה ושאלתי אותו מה קורה והאם אפשר
לעזור במשהו?
הוא סיפר לי שהם גרים בבית שמש, המנוע של הרכב כנראה הלך, השבת נכנסת עוד 30 דקות והוא לא יודע מה לעשות. אמרתי לו שהוא יכול לקחת בשמחה את הרכב שלי ולהחזיר לי אותו אחרי שבת. הוא לא האמין למשמע אוזניו. לפני שהוא הבין מה קורה, ילדיו קפצו בשמחה “לרכב החדש”, ואני נתתי לו את מספר הטלפון שלי. לפני שיצא, עוד שאל בחשש איך אסתדר. עניתי לו שמישהו מהקיבוץ יבוא לקחת אותי
הביתה.
מיד בצאת השבת קיבלתי שיחת טלפון לחוצה מהבחור: “אני בדרך אליך להחזיר לך את הרכב”. עניתי לו “תירגע הייתה לי שבת מאוד רגועה בלי הרכב. מחר בבוקר אני נמצא בבית שמש במסגרת העבודה. לאחר שאסיים, אפגוש אותך בצהרים
במרכז המסחרי ותחזיר לי את הרכב”. בבוקר הגעתי לבית שמש, ושוב הבחור
מעיקרי
עבודת יום
הפורים – להיות איש לרעהו, להרבות באהבת
ישראל. כל כוחו של המן הרשע היה בטענתו “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד” שעם ישראל אינם מאוחדים ביניהם. כנגד זה אמרה אסתר “לך כנוס את כל היהודים”.
י״ד אדר ה'תשפ״א
10 |
אהבת חינם