Page 29 - גילוי דעת
P. 29
סיפורים מחייו של
הרב אברהם יצחק הכהן
דמותהחמ"דתשפ״א קוק, הרב הראשי האשכנזי
הראשון בארץ ישראל
לי על הלווית הסנדק שלו, הרב קוק. היו שם מכל הגוונים ממש, כולל אלה שאך אתמול הכפישו את הרב, אמר.
קשה לדעת כמה אנשים היו שם. היסטוריונים מתארים עשרות אלפי אנשים, כשכל הישוב היהודי בארץ מנה כ400,000. כלומר, באופן יחסי, היא דמתה להלוויה הגדולה ביותר שהתקיימה בארץ מאז ימי הבית השני - הלוויית הרב עובדיה יוסף זצ”ל. תיאוריהם אלו מקבלים גיבוי מסרטון ישן מאותה
הלוויה, שהתפרסם ממש לאחרונה.
אספר רק על עוד אחת שזכרה מהלווייתו את מראה “המוני האנשים”, כדבריה. מדי שנה ב’שמחת תורה’ נוהג הייתי לעבור לפני התיבה בבית כנסת של שיכון המזרחי ב”יד אליהו” בת”א. בסעודת החג השתתפה אלמנה ילידת העיר העתיקה בירושלים, שמשפחתה עברה
על פרי שהבשיל ועל פרי שנאסף
לשכונת ‘בית ישראל’ בעקבות פרעות תרצ”ו. היא סיפרה לי על בעלה, חסיד באבוב, ועל בן דודו, אברהם הויזמן הי”ד, בחור ישיבה חרדי, שנפל במלחמת השחרור בקרבות הקסטל (דוד בן יוסף תיאר את דמות המופת הזאת בספרו
“האם יש סיכוי לאהבה”. מ.ד.).
אביה, חסיד קרלין, עם התלבושת החסידית, נלהב תמיד מהזכות שנפלה בחלקו לחיות במדינת ישראל. “אני זוכרת שבאחת השבתות הוא לקח פרי בידו, התבונן בו בהתלהבות, פרי שגדל בארץ ישראל, ולפני אכילתו אמר: ‘אני לא מצליח להבין את אנשי נטורי קרתא. איפה בגלותהיולנופירותכאלהמשובחים?”... אך טבעי ומתבקש היה לשמוע ממנה את הזכרון הבא, מילדותה: ‘כמה פעמים ראיתי את הרב קוק בחיי, ואת הדרת הפנים המיוחדת שהיתה
לו לא אוכל לשכוח’.■
באחד ממוצאי השבתות ביקרתי בביתה של אישה בת 106 ושמעתי על דמויות ירושלמיות של פעם. אחרי כחצי שעה היא התנצלה, אמרה שטרם הספיקה לשטוף את כלי השבת, לסיים את התהילים של היום, ועוד מעט יש לה פגישה בענין הגמ”ח שהיא מנהלת... ‘בגיל שלי הזמן נעשה יקר יותר, צריך להספיק. אני מברכת אותך שתגיע לגיל שלי. תבוא שוב ונמשיך’... היא סיפרה שעלתה לארץ בגיל 20 באביב תרצ”ה (1935) וגרה בשכונת נחלת שבעה. אבל זכרון מיוחד צרוב בה ממספר חודשים אחרי עלייתה לארץ. היא זוכרת את הלוויית הרב קוק כאירוע יוצא דופן, עם
כמות ענקית של בני אדם.
לא הופתעתי. על ההלוויה הזאת שמעתי המון פעמים, כמעט מפי כל מי שחי אז בארץ. אליהו הכהן רומנוב, המהנדס ששרטט את ‘מפת הקו הירוק’ במלחמת השחרור, סיפר
החזן מאיר דורפמן, מספר על הרב קוק מרצה ב'המקום' ת"ל אביב, מחבר 'פעמיים באהבה' וסדרת ה'מרבדים' meirdorfman@gmail.com
בני נוער שואלים
קדושת החג
הסביבה. חוץ מזה, מהנביא ועד הפוסקים מודגשת החשיבות של העזרה לשכבות החלשות, במיוחד בתקופות אלו. הייתי מציע לך לחפש איך לעזור לחלשים, לאו דווקא מבחינה כלכלית, אלא גם חברתית. אם תאמץ לך מנהג (בלי נדר) לחפש איך לעזור לחלשים בכל חג, התנדבות בגמ”ח או עזרה חברתית כלשהי, אתה תרגיש אחרת בחגים, זוהי קדושה
אמיתית.
עבודת הקודש
חוץ מקיום המצוות בחג עצמו, חשוב להוסיף שצריך להקדיש זמן גם ללימוד תורה במהלך החג. אפשר ללמוד את הלכות החג או כל דבר אחר. כך אתה גם תזכור במהלך כל החג שזהו יום שבו הכול רצון ה’. זו הקדושה האמיתית.
מקווה שהתשובה עוזרת, תמיד מוזמן לשאול עוד!
אביאל■
(ילקוט יוסף, פניני הלכה ועוד), תוכל להחליט בעצמך או להתייעץ עם הרב שלך.
הרעיון הפנימי
הרציונל: לכל חג יש את “הרעיון" שלו. כדי להרגיש את הקדושה המיוחדת של החג ולצאת ממנו עם תובנות חדשות לחיים, כדאי ללמוד לפני, מהו דבר ה’ אלינו בחג הזה. במהלך הלימוד כדאי לשאול שאלות כדי לברר את הדברים ולהגיע לתובנות משמעותיות יותר.
למעשה, ישנם הרבה ספרים ושיעורים ביוטיוב שתוכל להיעזר בהם. גם כאן תוכל להתייעץ עם רב, מדריכים או חברים...
עד כאן ההכנות לחג. בחג עצמו העבודה נחלקת לשני תחומים: חברה וקודש.
העבודה החברתית
החגים הם זמן נהדר להתקרב יותר אל המשפחה והחברים. הסעודות והדיבורים הם זמנים שכדאי לנצלם לפיתוח הקשרים עם
שאלה:
איך אפשר לחוש באמת את קדושת החגים?
תשובה:
שאלה טובה מאוד. התשובה לשאלה כוללת שני חלקים, ההכנות לחג, והחג עצמו. נתחיל מההתחלה:
לימוד הלכות החג.
הרציונל: הקדושה במיטבה היא עשיית רצון ה’. ההלכה היא הבסיס להכול וכדי להגיע לקדושה אמיתית צריך להתחיל בידיעת
ההלכה וקיומה.
למעשה, אני מציע לך ללמוד את הלכות החג. יש כמה אפשרויות טובות ופשוטות לכך: אפשר ללמוד שולחן ערוך עם מפרש שתבחר, רמב”ם (משנה תורה), או משנה עם פירושים שמביאים
את פסק ההלכה (רמב”ם וברטנורא למשל). מובן שחוץ מזה יש עוד הרבה אפשרויות
כדי להצטרף לקבוצה השקטה שלחו הודעה 050-7813049
בפרויקט משיב נפש בינישי”ם ומדרשיסטיות נותנים מענה אנונימי וחינמי בעזרת קבוצות ווטסאפ לכל שאלה שמעניינת את בני ובנות הנוער. מרגישים שיש לכם משהו לברר? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה!
פרויקט משיב נפש
כ״ח אדר ה'תשפ״א | 29