Page 24 - גילוי דעת

הרבניים הראשיים. והם בוודאי אינם תומכים בגיור רפורמי. אבל כבר קבע אהרן ברק בפסקי דינו כי "מילות החוק אינם מבצרים אותם יש לכבוש באמצעות מילונים". כלומר, מה לנו )בג"ץ( ולהוראות החוק.
ד . וכאן המקום להידרש לנושא האחרון – שיטת "בישול הצפרדע" בה עובד הממסד המשפטי הפוסט לאומי והפוסט ציוני. בתחילה, קובע בג"ץ שאין משמעות להוראות החוק. לאחר מכן, מכיר בגיור רפורמי שנערך בחו"ל. לאחרונה – בפסק הדין בג"ץ 06/7625 רגצ'ובה נ' משרד הפנים, שניתן לפני מספר שנים, הכיר בג"ץ בגיור חרדי שלא על דעת הרבנות הראשית, תוך שקבע כי פרשנות של התיבה "שנתגייר" בחוק השבות פירושה - מי שעבר גיור ב"קהילה יהודית בעלת זהות יהודית משותפת,
מבוססת וקבועה". היות שהיה מדובר, כאמור, בגיור חרדי תוך הקפדה
הלכתית מלאה – לא קמה צעקה ציבורית ו הממסד הפוליטי לא עשה
דבר. ועכשיו, הקהילה בעלת הזהות המשותפת היא הקהילה
הרפורמית, כשבג"ץ רוחץ בנקיון ידיו ואומר – אנחנו בסך הכל ממשיכים
באותו תלם. לא שינינו כלום. זו שיטת העבודה של הממסד המשפטי
מימים ימימה ולצערי – אין די אנשים בעלי הבנה ותודעה בפוליטיקה
שמצליחים לקלוט את משמעות הפסיקות בזמן אמת ובטח לא לנקוט
צעדים לבלימת התופעה טרם צברה תאוצה. נייחל לכך שבבחירות הקרובות ישכיל הציבור לבחור רק במי שיש לו הביטחון
לצאת חוצץ כנגד הפסיקות הללו, החותרות תחת עצם הבסיס של המדינה היהודית והחברה בארץ; ההבנה כיצד להילחם בהם; ומתחייב לעשות זאת כהתחייבות עיקרית ומשמעותית.
פסיקת
בג״ץ
בנושא:
המשפטן משה כהן
כמה תובנות בעקבות פסק דינו של בג"ץ בנוגע להכרה בגיור הרפורמי לצורך חוק השבות – בג"ץ 05/11013 דהן ואח' נגד שר הפנים: א. ראשית, כמי שעוסק בתחום המשפט כל חיי הבוגרים אני משפשף את עיניי לנוכח פסק הדין ושואל את עצמי שאלה אחת: מה משפטי בנושא הזה? זה נושא שהוא %100 ערכי – פוליטי – לאומי. אין בו גרם אחד של משפט. המשפט אדיש לחלוטין להכרעה כזו. לענין זה יפה ההגדרה של עו"ד יורם שפטל בתכניותיו: בעשורים האחרונים בג"ץ אינו פועל אפילו כבית משפט פוליטי אלא כגוף פוליטי באצטלה של בית משפט. בית משפט אמיתי היה צריך למשוך ידיו לחלוטין מעיסוק בסוגיה.
ב. כדרכו נוקט בג"ץ בטקטיקה של אחיזת עיניים: אנחנו "נאלצנו" להתערב כי הכנסת לא הבהירה את המונח "יהודי" הנקוב בחוק השבות. האמת היא, שהגדרה מדויקת של המונח לא הוכנסה בחוק השבות, שחוקק עוד בשנת תש"י, ותוקן בשנת תש"ל - בכוונת מכוון. יש נושאים שלגביהם צריך זמן להגיע להסכמה לאומית רחבה וכל עוד החברה הישראלית בנויה ממגזרים שונים עם רמות הזדהות ומחויבות שונות ליהדות ולהלכה – הושאר נושא זה עמום עם פתח להחלטות אד -הוק על ידי הרשות המבצעת. אין בכך כל פגם. לשון אחר: הבחירה שלא להכריע
בנושא מסוים גם היא בחירה.
ג. גם הטענה שהנושא אינו מוסדר אינה נכונה. על פי פקודת המרת הדת
שחוקקו הבריטים שנת תרפ"ז – 1927 ,והיא עומדת בתקפה עד היום,
ראש העדה הדתית של כל אחת מהדתות הרשמיות בארץ הוא המוסמך לקבוע בנוגע להמרת דת. לעניננו – ראש העדה הדתית הרשמי הוא
שאל את כשרלוק
לפחות בליל הסדר. “מצה עשירה” – היא מצה שנילושה במי פירות שאינם גורמים לחמוץ ולכן לא מנקים את קוו הייצור בזמן הייצור. יש שמקפידים שלא לאוכלה מחשש שיש עירוב של מים בחומרי הגלם ובזה יש חשש להחמצה. במצה זו אי אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר. ישמקפידיםשלאלאכול“מצהשרויה”-מחשש שמים יגיעו לקמח שנדבק על המצה והדבר יגרום לחמוץ. לכן מי שחושש ל”מצה שרויה” לא אוכל בפסח “קניידלך” ו”מצה בביצה” ועוגות מקמח מצה ועוד מיני מאכלים שבהם מערבבים מצה במשהו רטוב. ראוי לציין שרוב המצות נאפות מקמח מלא אפילו שזה לא רשום על האריזה. ויש גם מצות כוסמין כשרות ובריאות ואפילו שמורות, וגם מצות משיבולת שועל ללא גלוטן המיועדותללילהסדררקלמישאסורלוגלוטן. חג כשר טעים ושמח. הרב חגי בר גיורא מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל■
כוונה... כמו כן היה בעבר חשש לחמוץ בגלל חום הבצק, כיון שעושים בצק מכמות גדולה של קמח ומים או מחשש שיפלו לבצק פרורים
מהבצק שכבר החמיץ מייצור קודם. רבים רואים ב”מצת מכונה” הידור בזכות המהירות של ההכנה, ללא מגע יד אדם, ובשל היכולת לנקות היטב את המכונה ולשלוט ולהקפיד בכל תהליך הייצור. היום מנקים ומחליפים את המיקסר כל 18 דקות ומנקים בשאיבה ובלחץ אויר את קוו הייצור בזמן הייצור. כדי שהבצק לא יתחמם מקפידים שישאבו את המים בשקיעת החמה כדי שיהיו קרירים וכן ינוחו כל הלילה. את המצה עושים מקמח ומים בלבד. את עניין הכוונה, במצת מכונה, פותרים כשאומר המפעיל את המכונה בשעת הפעלתה “לשם
מצת מצווה”. “מצה שמורה” – במצה רגילה שומרים על הקמח משעתטחינתושלאיבואבמגעעםמיםמחשש חמוץ. לעומת זאת במצה שמורה שומרים כבר את החיטים משעת הקצירה שלא יבוא במגע עם מים. משום כך מצה שנאפת מחיטים אלה נקראת מצה שמורה. חשוב לאכול מצה שמורה
שאלה:
כשרלוק שלום, שמי רועי, מה שלומך?
זכיתי לאחרונה להתחיל לשמור תורה ומצוות, ומכיוון שחשוב לי לקיים את מאמר חז”ל ללמוד שלושים יום קודם החג את הלכותיו, התחלתי בחודש אדר
ללמוד על הפסח.
לראשונה שמעתי שישנם כמה סוגי מצות, האם תוכל לתת לי כמה טיפים?
תשובה:
שלום רועי, נעים מאד! זכות גדולה זכית! אכן, להלן כמה מסוגי המצות: “מצת יד” – שנעשית ביד ומקפידים שכמות הקמח תהיה עד 1300 גרם כדי שהבצק לא יתחמם. יש המקפידים דווקא להשתמש במצות יד. ויש שמהדרים שגם הטחינה תעשה במטחנת יד.
“מצת מכונה” – שהיא המצה המרובעת והמוכרת. יש רבנים חסידיים שחששו שאי אפשר לקיים את הכוונה ההכרחית ‘’לשם מצת מצווה’’, כי המכונה הלשה אינה יכולה לדבר ואין לה
ו׳ בניסן ה'תשפ״א
24 |
הגיור הרפורמי