Page 15 - גילוי דעת
P. 15
“יש כאן ריאיון עם שר החוץ היפני ב1991 שבו במשך כל הריאיון נפלה על השר תרדמה כבדה” אומר שיפר ומחייך. “מה שקרה זה שאני הייתי קורא את השאלה והעוזר שלו היה משיב. אחרי שהסתיים הריאיון, יצאתי החוצה והשלכתי אותו לפח”.
איך סקופ נולד
הספר “לעיניך בלבד” הינו ספרו השלישי של העיתונאי שמעון שיפר, כאשר ספרו הראשון “כדור של”ג” עסק ברקע למלחמת לבנון הראשונה וספרו השני “המתריע” פורסם אך לפני שנה וחצי והוא מבוסס על שנתיים של שיחות אותן קיים שיפר עם
האלוף במילואים עמוס גלעד, שיחות בהן דנו בכישלונות המודיעין הישראלי.
עברה רק שנה וחצי מפרסום ספרך הקודם, האם הקורונה היוותה זרז לפרסום ספר חדש בזמן קצר יחסית?
"כן, מבחינתי אני מברך את המגפה, כי בתקופת הסגר הראשון במשך ארבעה חודשים, פתחתי את יומי בריצה בים ומ8 וחצי בבוקר ישבתי על הארכיון שלי וכתבתי את הספר. תודה למגפה!”.
איך היית מתאר את הספר החדש?
“הספר הזה נותן לקורא ולקוראת מדריך כיצד לקרוא ידיעות, מאיפה סיפורים נולדים ואני משתף את הקוראים שלי בסיפור שמאחורי הסיפור של כל סיפור”.
כאמור, הספר “לעיניך בלבד” מפנה זרקור למקצוע העיתונות וחושף את העבודה מאחורי הקלעים. בספר לוקח שיפר את הקורא למסע מרתק בהיסטוריה של חצי המאה האחרונה דרך הסיפורים והחשיפות שלו, אשר לא רק
שסיקרו את ההיסטוריה אלא שבמידה לא מועטה גם עיצבו אותה.
רבין ומשה דיין ואם זה על תמונתו עם נתניהו מהריאיון הראשון שהעניק ב96 כשנכנס ללשכת ראש הממשלה. כשאנחנו מגיעים לתמונה עם שמיר, הוא מחייך ומספר בהומור “זו תמונה עם ראש הממשלה יצחק שמיר בה אנחנו מצולמים באחד ממלונות הנופש של צ’אושסקו נשיא רומניה. אחד הדברים המעניינים שאתה לומד על מנהיגים ממזרח אירופה של פעם, זה שבתמונות הם תמיד נראים גדולים ובמקרה
של צ’אושסקו זו הפעם הראשונה ששמיר היה גבוה ממנו...”.
מלבד ראשי ממשלות ישראלים, על הקיר נמצאות גם תמונות מראיונות שערך שיפר עם מנהיגים מהעולם. “זו תמונה מהריאיון היחיד שנשיא צרפת ז’אק שיראק העניק לעיתונאי ישראלי” הוא מצביע על אחת מהן ואז על תמונות נוספות. “כאן יש תמונה עם יורש העצר המרוקאי, זה צילום עם המלך חוסיין כשהתבקשתי ללוותו ביום הלוויה של יצחק רבין ופה יש תמונה שלי ושל עמיתי נחום ברנע, מראיינים את הנשיא האמריקאי ג’ורג’ וו’ בוש”. כמו בספרו, כך גם בסיור שעורך לי שיפר בחדר העבודה שלו, הוא מטבל את סיפוריו באנקדוטות שגורמות לי לרצות לשמוע עוד
ולקנא בו, בו-זמנית.
כ״ז בניסן ה'תשפ״א | 15
לא עובר הרבה זמן מתחילת פגישתנו ושיפר ניגש לארון בחדר העבודה שלו ומוציא מקלסר עב כרס, נייר טואלט ורוד בן כמה עשרות שנים. הכתב מעט דהוי אך עדיין ניתן לקרוא בבירור את המילים שכתובות עליו. “הייתי במסיבה אצל בכיר במשרד החוץ” הוא מספר בעודו מחזיק את נייר הטואלט “והוא אמר ‘יש לי בשבילך מסמכים סודיים ביותר- תעתיק אותם’. לא היה לי נייר, אז נכנסתי לשירותים והעתקתי את המברקים, באחד מהם, שהיה מיועד לעיניו של ראש הממשלה בגין, הציע לו שגריר ישראל בארה”ב משה ארנס, שיודיע על כך שישראל מוכנה להקפיא את בניית ההתנחלויות
לתקופה מסוימת וזה יגרום לכך שהמלך חוסיין יצטרף למשא ומתן עם ישראל.
לאחר הפרסום שלי, ארנס דרש לפטר אותי מקול ישראל ואמר כי הוא מוכן לחזור בו מדרישתו אם אראה שיש לי באמת את המברקים, הבעיה שאת ההעתק שהיה לי לא יכולתי להראות לו...”.
המון כסף היו מוכנים לשלם חובבי היסטוריה שכמותי בשביל לנבור בארכיון האישי של שמעון שיפר. חוץ מנייר הטואלט המדובר, נמצאים פה מסמכים נוספים מארבעים וחמש שנים בהן עבד ככתב וכפרשן מדיני ברשות השידור וב”ידיעות אחרונות”. כעת
חלק מארכיון זה הופך מאישי לציבורי בספרו החדש “לעיניך בלבד”.
לעיתונות הוא הגיע דרך המחנכת שלו בחטיבת הביניים “בכיתה ח’ המחנכת שלי בביה”ס האזורי של מושב שפיר בדרום, טובה אילן, שלימים נעשתה גם חברת כנסת, מינתה אותי להיות עורך עיתון בית הספר.
כאשר שיפר מחזיר את הקלסר למקומו בחדר העבודה אני רואה שאת קירות החדר מעטרות תמונות עם מנהיגי העולם ואני מבקש סיור מודרך. “זו תמונה עם ראש הממשלה אריאל שרון בביקור בבסיס של חטיבת כפיר” שיפר מצביע על אחת התמונות “הייתי מאד קרוב לשרון, מיום מותה של אשתו לילי, נהגנו לדבר כל ערב ולסכם את היום. אני זוכר את הלילה של הארבעה בינואר, התקשרתי ללשכת ראש הממשלה ב21:00 ושמעתי שיש רחש גדול בלשכה, הם אמרו שהם לא יכולים לדבר
עכשיו ואז התברר לי שזו ההתמוטטות הראשונה שלו”.
משם אנחנו ממשיכים לתמונה בה נראה שיפר כשהוא מראיין את מנחם בגין והוא מספר על כך שהיה הראשון שראיין אותו לאחר הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. “זה היה ריאיון שנמשך יותר משעה ואני מספר בספר על היום ההוא של אחרי הפצצת הכור” אומר שיפר. “זה היה בחג השבועות, העמסתי את המשפחה שלי על הפורד פיאסטה הקטנה ונסענו לאימי במושב שפיר שבדרום. באותו הבוקר בשעה תשע וחצי התקשר יועץ התקשורת של בגין, אורי פורת, לחדר חדשות וביקש להעביר ידיעה מאד חשובה עם ערך בין לאומי. אמר לו ראש הדסק משה נגבי ‘אנחנו לא מקבלים
הודעות מדוברים אלא רק מהכתב המדיני שמעון שיפר’.
פורת אמר לו שהם לא מוצאים אותי וכשבגין פתח את הרדיו בשעה עשר ולא שמע דבר, הוא התקשר לאחיינו עמנואל הלפרין שהיה מנהל חטיבת החדשות בקול ישראל ואמר לו שלא מוצאים את שיפר אבל יש כאן ידיעה חשובה- על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק! וכך רק בשעה אחת עשרה שודרה לראשונה הידיעה. שמעתי אותה במושב והעמסתי את אשתי רחלה ז”ל והילדים, נסענו לירושלים ונפגשתי עם בגין לריאיון.
בריאיון, בגין אמר שהיה ויכוח בקבינט על האם נודה או לא נודה בהפצצה והוא אמר ‘אנחנו לא באנו כגנבים בלילה, אנחנו נודיע לעולם שעשינו את זה’”.
הסיור מתקדם ואיתו הסיפורים המרתקים של שיפר, אם זה על תמונותיו עם יצחק
שמעון שיפר צילום: דוד מור