Page 10 - גילוי דעת
P. 10
עמית לוי
קריאה אחרונה לאיילת ונפתלי
רכז מטה השטח לשעבר של ימינה בגוש עציון, בטור אישי על תחושת מצביעי ימינה מהפניית העורף של מנהיגי מפלגה
“הסתכלתי עליו מופתע לחלוטין, והוא לא הבין את המשמעות העמוקה של דבריו שנזרקו לאוויר כבדרך אגב”
ימי סוף אייר, הימים הלאומיים מאחורינו וחג מתן תורה כבר עומד בפתח.
לכאורה, ימי חג ושמחה אבל מעל הכל מרחפת באוויר עננת ערפל כבד.
ימים של ריב ומדון, ימים של פיצול ושסע חברתי שהולך ומעמיק בשל המצב הפוליטי המסתעף, ימים של אבדן הנהגה וחוסר בהירות הדרך.
השבוע, במהלך ראיון לערוץ 13 אשר עסק בקרע הנפער בציונות הדתית, ציטט בפני ברוכי המראיין את ינון מגל: "הציונות הדתית מתה".
המילים חתכו כמו סכין את כל תפיסת עולמי ולא יכולתי להשאר אדיש נוכח האמרה הכ"כ קשה הזו...
נכון הוא שחברי הכנסת הינם נבחרי הציבור שלנו ומייצגים את הקולות, התפיסות והרעיונות שלנו כציבור, אבל, והאבל הוא גדול- בשום סיטואציה הם לא אלו שעל פיהם תוכרע קיומה ואורך חייה של שושלת מפוארת, ארוכת שנים ועמוקת
אידיאולוגיה ומעשה של הציונות הדתית.
הם נציגיה אך הם לא מכונת ההנשמה שלה. קיומה מוכרע יום יום בכל זירות העשייה הציבורית, מלומדי התורה עד אנשי האקדמיה דרך שדרות הפיקוד, הרפואה, המשפט, החינוך,
התקשורת וכן, גם בזירה הפוליטית.
הציונות הדתית חיה בועטת ונושמת!
הציבור גדל, התרחב, התגוון
אולי אפשר לומר התבגר.
זו לא אותה חבורה קדושה אך מצומצמת שרצה על גבעות סבסטיה, מאז- הביקוש רק הלך וגדל, השורות התרחבו והחבורה היתה לציבור.
לפני כשלושה חודשים חברה טובה ביקשה שארתם למאמץ לטובת ניהול מטה השטח של מפלגת ימינה בגוש עציון, החלטתי שימינה בעת הזו תואמת בצורה הטובה ביותר את האידיאולוגיה שלי ואת העמידה האיתנה
הדורשת חיזוק לימינו של נתניהו.
וכך, ימים ולילות עבדנו קשה כדי להביא את המנדטים הנדרשים מתוך אמונה בצדקת הדרך.
אך לא אל הנער הזה התפללתי ובטח שלא למהלך הזה ייחלנו וקיווינו. מפלגה שכל מהותה ערכים של ציונות, התיישבות, ימין, עושה פניית פרסה חדה שמאלה, מוכרת את הערכים שוכחת את ההבטחות ומקיימת מגעים מתקדמים להקמת
ממשלת שמאל בתמיכתם של אויבי ישראל.
יושבים בכפיפות יד בשעה שבה מתבקשת לעלות להצבעה עניינים הקשורים להמשך קיומנו כאן בארץ הזאת, בחומר וברוח.
לפני כשבועיים יצאתי במכתב שדורש מראשי המפלגה לעמוד בהתחייבות שלהם - לא התכוונתי להחליש ולפגוע במשא ומתן, אלא לחזק ולבקש מראשי המפלגה להישאר נאמנים
לדרך. הכי פשוט, הכי מתבקש.
אני שואל את עצמי וגם אותך - נפתלי בנט, כמי שרוצה ומבקש להנהיג לא רק את הציבור אלא את העם כולו:
״האם לעת הזאת הגעת למלכות?״
בשביל זה נפתלי? האם המלכות שווה יותר מכל ערך או רעיון?
אסיים בהמשכו של אותו דו שיח בין מרדכי לאסתר,
בינך לבינך נפתלי וכל חברי בימינה:
״ואם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר״■
לא אחדות, לא ריפוי או שינוי או מיני מילים מכובסות ויפות שראשי המפלגה מנסים למכור לנו בזול כדי להעלים את האמת המתרחשת במציאות. ממשלת שנאה אשר בבסיסה עומדת איבה יוקדת לאדם ולא ערך נעלה משותף, ממשלה שעוד לא קמה וכבר שוכחת את הערכים, את קווי היסוד ובעיקר את קהל הבוחרים שלה, אלה שנתנו לה את הכח להגיע לעמדות ההנהגה
בהן היא אוחזת.
כמו רבים ממצביעי ימינה, גם אני הזדעזעתי לראות שהרבה מההבטחות שהובטחו במהלך קמפיין הבחירות הופרו בצורה ברוטאלית
וסיטונאית.
מטבעי אני איש של אחדות הדוגל בחיבורים מכל קצוות הקשת, חתכי הגילאים והאוכלוסייה.
יש לי חברים כמו משפחה מהמגזר החרדי, החילוני והדתי ואפילו מזה הערבי... מימין ומשמאל.
אבל יש קווים שלא חוצים, יש אנשים שאיתם לא
ג׳ בסיון ה'תשפ״א
10 |
