Page 14 - גלוי דעת

משולחנה של מורהרפאלה ליבוביץמחנכת ומאמנת אישיתבלי סודותפעם היו דברים נסתרים. דברים שמדברים עליהם בשקט, בחדרי חדרים. הם היו נלחשים מפה לאוזן ולא היו גלויים על השולחן. אני זוכרת את אחד היתומים בסניף שרק בהיחבא אמרנו: "לשמעון אין אבא". כשחברה טובה שלי התגרשה זה נלחש בסוד, ורק מתוך אחריות נאמר למחנכות של הילדים ולמנהלת. לאט-לאט התפשטה השמועה... ולא רק יתמות וגירושין נחשבו חסויים; גם גיל ההורים, גובה המשכורת, שמות של מחלות (סרטן? הס מלהזכיר) ועניינים שבינו לבינה היו טאבו. אפילו בשיעורי תורה ונביא היו לפעמים מדלגים על פרקים מסוימים או מסבירים מילים מסוימות באופן שלאיגרור שאלות. הפתיחות עשתה כמה דברים טובים: אין צורך להשקיע אנרגיות בהסתרה של מצב משפחתי, המילה 'סרטן' לצערנו ידועה ומוכרת (וכשנכדי היקר בן החמש שיחק עם אחותו 'הרופאה' בבית חולים, הוא התלונן שהוא "חולה בסרטן ותנין..."). בעבר היו תלמידות בבית הספר שנמנעו מלצאת לכיתה הטיפולית מחשש שיצחקו שהן צריכות עזרה או כי הן מתביישות מהחברות. היום ב"ה יש מודעות רבה להטרוגניות בכיתה, ולרוב לא מתעוררת שום בעיה חברתית או רגשית לצאת למתי"א, לשיעור פרטני וכו'. וזה נפלא! כל תלמיד שיודע שהוא יכול לקבל סיוע, עושה זאת בשמחה ובלי לשלם מחיר (הוא אפילו מרוויח ְּפטוֹר מללמוד מקצוע אחר, ופטור מלימודים הואגם ְּפטוֹרמבחינה.ופטורמבחינה–אולי אפשר לקבל עוד עזרה?) תחום משמעותי נוסף הוא ההכרה בכל בעיות קשב והריכוז: הן תמיד על השולחן. התלמיד מודע לבעייתו, מוודא שגם אחרים ידעו ולומד לשמור על זכויותיו: "המורה, קראת באבחון שלי שמגיע לי להיבחן בעל פה?" "קראת שבגלל בעיות הקשב מגיע לי לצאת להפסקה להירגע?" "אם לא תתני לי להתאוורר, המורה, את רוצה שאני אפריע?" ומפליא לעשות הספינר. המפגש הראשון שלי אתו לווה בהכרזה: "המורה! את לא יכולה לקחת לי אותו! זה עוזר לילדים עם בעיות קשב וריכוז, משרד החינוך מרשה". סודות אין. מה שכן, מאז יש לי בכיתה המווווון בעיות גלויות של קשב וריכוז, וגלוי וידוע לכל העמים שמשרד החינוך מרשה לשחק בספינר.refaellal@walla.comבתי אמנהשם: "עזרי טובי". יישוב: "יצהר". עיסוק: "מייסד עמותת 'בומרנג', העוסקת בהסברת ישראל בעולם". גיל: "46". משפחה: "נשוי לאחת והיחידה + 5". תחביבים נוספים: "שירה, שקט, הרחבת אופקים". ה-אתגר (מקצועי, אישי...): "להפוך את העולם הערכי והאידאולוגי לצעיר, מעניין ומפתיע. לשחק בכלים של ההווה, להיות רלוונטיים ולהחזיר את העטרה של עם ישראל ליושנה. במובן האישי: שלא לפחד, להעז ולא להתייאש". חלום: "לשבת על כיסא נדנדה ולצפות בבני האדם שמחים ומאושרים". למה דווקא יצהר? "יצהר הוא חממה של קדושה; מקום שטוב לצאת ממנו ולחזור אליו".המדור בחסות 'בתי אמנה', המובילה פרויקטים של בנייה למגורים בכל רחבי הארץ.ישורון ברטוב# בא לי להיכנס פעם לסופר, לקחת את כל הבקבוקים שרשום עליהם מי פה ולרשום עליהם "אני פה"# זה די אירוני אם מישהו תתרן גר בעיר יריחו# אתה לא באמת יודע עד כמה אתה גמיש, עד שהבן שלך מפיל את המוצץ שלו באמצע שאתה נוהג.# לא הרבה יודעים, אבל המאכל האהוב על קניבלים הוא עורכי-דין. הם תמיד משאירים טעם של עו"ד.אמיר מויאל# בעל עסק ששינה אתשם המקום מ"המסעדה הבוכרית" ל"העדה הבוכרית" נעצר בחשד להעלמת מס.# אני לא מבין איך הכותל לא קורס מהפתקים, אם נייר מנצח אבן# לא מבין את השם אחאב. לא פשוט יותר לקרוא לו דוֹד?יחיאל רדוצקי# בא לך שנצא לאכול? כן. מה בא לך? סושי. ואחר כך נלך לאכול?עוגת גבינהעשירה1 חבילת אינסטיג פודינג וניל 6-4 ביצים (תלוי בגודל) חצי כוס שמנת מתוקה 2 כפות קמח נפלאות קליפת לימון 1 סוכר וניל| יהודית צפורי | תחתית: 150 דרם פתי בר מרוסקים 75 גרם חמאה מומסת מלית: 1 ק"ג גבינה 1 כוס סוכרהוראות הכנה: מחממים תנור ל 170 מערבבים את הפתי בר עם החמאה ומשטחים בתבנית מערבבים את הגבינה והסוכר ומוסיפים את הביצים מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים ויוצקים על הפירורים אופים במרכז התנור כ 15 דקות. מנמיכים את החום ל 125 מעלות וממשיכים לאפות עוד כשעה וחצי מערבבים את השמנת עם הסוכר, יוצקים על העוגה וממשיכים לאפות עוד כעשר דקות.העוגה טובה יום- יומיים לאחר האפיה בתאבון!המתכון בחסות "קמחנפלאות" - יותר בריא, יותר אוורירי, יותר תופח, למהדרין בהשגחת הרבנותעשיר בסיבים תזונתיים. הראשית לישראל ובד"ץ העדה החרדית14 | גילוידעתאנשים טובים באמצע הדרךבפינה זו נפגוש מדי שבוע אנשים מיוחדים מיישובי הארץ.חושבים שכדאי לנו להכיר מישהו מהיישוב שלכם?adam@pisrael.com - ספרו לנו על זהטרמפיאדה לסטטוסים ברשת