Page 6 - גילוי דעת

מול בית פעור
ד"ר מאיר סיידלר | מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן
מושג השבוע
להם שליטה על היצר. עד כאן תפיסת הרש"ר הירש.
את המאבק של עם ישראל על הצדק ועל האמת מכתיב לעיתים, מה לעשות, הצד שמולו אנחנו ניצבים. מכל האויבים של העם היהודי נבחר "פעור" למי שמולו אנחנו נדרשים לעמוד ביתר שאת: "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם את העריות בפרהסיה" (סנהדרין סג ע"ב). אל מול התרת העריות בפרהסיה, כפי שקרה בבעל פעור – "לעיני משה ולעיני כל עדת ישראל" (במדבר כה,
ו) – נדרשת עמידה בלתי מתפשרת.
הייעוד שלנו בא לידי ביטוי בברית מילה. שרינו עם כל תרבויות העולם ויכולנו להן. איננו מנהלים משא ומתן עם פעור, לעולם ניצבים אנו אל "מול בית פעור".
לתגובות: meir.seidler@mail.com
רבות ביצה שנולדה ביום הראשון אסורה מן הדין באכילה גם ביום השני. על זה הוסיפו חז"ל ואמרו שגם בזמן הזה אסור לאוכלה ביום השני משום ש'מהרה ייבנה המקדש' ותחזור התקנה הראשונה, ושוב יהיו מציאויות שינהגו בשני הימים קודש, ואז יכולה לצאת תקלה מפני שיאמרו: 'אשתקד אכלנו ביצה ביום טוב שני, אף עכשיו נאכל'. ולא ידעו שאשתקד לפני שנבנה הבית נהגו שני הימים רק מספק, ועכשיו שניהם קדושה
אחת ודאית.
נתפלל שמהרה ייבנה בית מקדשנו ונחזור לקיים המצוות הנוהגות בו, וימים אלו יהפכו לששון ולשמחה.
בימים אלו אנו חוגגים את היובל העשירי של 'גילוי דעת'. זו ההזדמנות לברך על המפעל הגדול של רבי ישראל גולדברג שליט"א ומשפחתו היקרה להביא לפני קוראים רבים דברי תורה המושכים את הלב. יזכנו הקב"ה שנוכל ללכת 'בדרך לכותל' ומשם להמשיך בטהרה לבית
המקדש הבנוי. .hl@puah.org.il כתובת הדוא"ל
הבא לידי ביטוי בחוקי התורה שתיווך לעם ישראל עומד בסתירה (מּול) לכל מה שבעל פעור מייצג.
הבנה זו נתמכת בעקיפין על ידי הפירוש שנתן הרש"ר הירש לברית מילה. הרש"ר הירש (בפירושו לבראשית יז, י) מתעכב על פירוש הביטוי "מילה". הוא מציין שביטוי זה אינו מתאר את הפעולה. פעולת "ברית המילה" מתוארת לדבריו במילה "כריתה". לדידו של הרש"ר הירש ה"מילה" מייצגת לא את הפעולה אלא את המהות: "מילה" משורש "מּול". המילה עומדת "מּול" העורלה וסותרת את מה שהעורלה מייצגת: את אובדן השליטה על האיבר המתואר כערל (הוא מביא סימוכין נוספים מ"ערל שפתיים", "ערל אוזניים" ו"ערל לב"). אל "מול" השימוש הבלתי מבוקר באיברי הגוף ניצבים ישראל באמצעות הברית שהקב"ה חתם בבשרם ונותנת
שלוש פעמים מוזכר מטבע הלשון "מול בית פעור" בספר דברים, פעמיים בפרשתנו (דברים ג, כט; ד, מו) ופעם נוספת בפרשת "וזאת הברכה" בקשר למקום קבורת משה: "ויקבור אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור" (שם לד, ו). בפרשתנו מופיע ביטוי זה לציון המקום שבו בחר משה לחזור וללמד את בני ישראל את "העדות והחוקים
והמשפטים" (שם ד, מה) של התורה.
בתנ"ך פעמים רבות נושאים שמות הדמויות והמקומות משמעות הקשורה בסיפור המסופר. נראה שגם בפרשה שלנו וגם בקשר לקבורת משה הביטוי "מול בית פעור" מעורר למחשבה שמדובר ביותר מציון מקום. אולי התורה מזכירה לנו כי "העדות והחוקים והמשפטים" שלנו עומדים בניגוד קוטבי (מּול) לעבודה הזרה של פעור. ואולי נרמז במקום קבורת משה שמפעל חייו
הגוי ובגדי המשיח
יורה דעה | הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה
לזכור את המקדש ולקיים את ההלכות הקשורות אליו. כבר כתבנו בעבר שחז"ל תיקנו תקנות ודינים שונים לאחר חורבן בית המקדש: חלקם כדי להזכיר לנו ולהשאיר אותנו קשורים לבית המקדש, והם הנקראים 'זכר למקדש', וחלקם כדי
שנתאבל על החורבן – 'זכר לחורבן'.
סוג מיוחד של דינים המפגיש אותנו באופן ממשי עם מציאות המקדש הקרבה הוא 'מהרה ייבנה המקדש': חז"ל תיקנו להחמיר כבר כעת בדינים מסוימים הנוהגים בזמן הבית כדי שכשייבנה המקדש מהרה לא יטעו ויאמרו שכפי שבשנה שעברה, קודם בניין המקדש,
לאנהגדיןזה–לאינהגגםכעת.
אחד הטעמים שניתנו לכך הוא שאף על פי שמן הדין היה מותר לאוכלה, כיוון שאנו נוהגים לעשות יומיים ראש השנה רק משום ספק ובאמת אחד מהם הוא יום חול, ולכן אם היום השני הוא חול, ודאי מותר לאוכלה בו, ואף אם הוא קודש מותר לאוכלה, כי היא נולדה ביום הראשון, שהיה חול. אלא שבזמן בית המקדש היו מציאויות שבהן תיקנו חכמים שינהגו בשני הימים של ראש השנה קדושה ודאית אחת ארוכה, ולכן בזמן שהיה בית המקדש קיים פעמים
פעם סיפר מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל על ה'חפץ חיים' זיע"א שהיה לו תיק ובו בגדים מיוחדים שהכין אותם ללובשם מייד עם בואו של המשיח, בלי להתעכב. פעם אחת נסע ברכבת, ובקרון שלו היה גם גוי. ראה הגוי שהרב אוחז בידיו את אותו תיק ושומר עליו מכל משמר בחיבה מיוחדת. אותו גוי היה בטוח שיש בתיק אוצרות יקרים וחיכה להזדמנות שבה יוכל לגנוב מהרב את תיקו ולהתעשר על חשבונו. כאשר קם לרגע ה'חפץ חיים' ממקומו לקח מהר הגוי את התיק והלך לקרון אחר במקום שבו יוכל לפתוח את התיק בלי הפרעה. כשפתח אותו נדהם לראות שיש שם רק בגדים נקיים וחדשים אבל פשוטים. הגוי ראה שה'חפץ חיים' מצטער צער רב על התיק שנעלם והשיב
לו את התיק.
סיים מו"ר הרב אליהו זצ"ל ואמר שגם אנו צריכים ללמוד מהחפץ חיים איך להתכונן באופן מעשי לביאת המשיח. כל עוד אינו מגיע, לצערנו, עלינו להקפיד בדקדוק על ההלכות שהן 'זכר למקדש'
ו'זכר לחורבן'.
אנו נמצאים לאחר תשעה באב, בזמן של נחמה – 'נחמו נחמו עמי', כפי שנקרא בהפטרת השבת, אך עלינו להמשיך
סוג מיוחד של דינים
המפגיש אותנו באופן ממשי עם מציאות המקדש הקרבה הוא 'מהרה ייבנה המקדש': חז"ל תיקנו להחמיר כבר כעת בדינים מסוימים
הנוהגים בזמן הבית כדי שכשייבנה המקדש מהרה לא יטעו ויאמרו שכפי שבשנה שעברה
י' אב ה'תש"פ
6|
את המאבק של עם ישראל על הצדק ועל האמת מכתיב לעיתים, מה לעשות, הצד שמולו אנחנו ניצבים