Page 28 - גילוי דעת

פקיעין
סודו
של
בידוד
בימים אלו, שבהם מגבלת ההתכנסות אינה מאפשרת לצוות ההדרכה של בית זינאתי להוביל קבוצות בכל רחבי הכפר, אתם מוזמנים לטייל בין סמטאות הכפר הציורי העתיק בפקיעין עם המשפחה הגרעינית. לאחר תיאום טלפוני עם בית זינאתי תוכלו לחוות ביקור מודרך בבית הכנסת וצפייה במיצגים האור-קוליים המרגשים בביתה העתיק של מרגלית ובמוזאון, ולסיום, אם מרגלית כבר תחזור מהמועדון, תוכלו לזכות
בברכה המרגשת, ברכת שומרת הגחלת.
לאחר הביקור באתר תוכלו להצטייד במפה ובכתב חידה ולפצח את סודם של הפלאחים בפקיעין במשחק ניווט סלולרי העובר בין אתרי פקיעין העתיקה: המעיין, המערה, בית הספר העתיק, המקווה, סמטת הדתות וגרעין הכפר. כמו כן בין סמטאות הכפר אפשר לבקר באטרקציות נוספות, כגון סבוני סבתא ג'מילה, בית דרוזי עתיק, המרכז לחקר הדבורה עסל אל נור ומרכז
ספא'א, המציע סדנאות יצירה לילדים.
חלום אחד מחלומותיה של מרגלית הוא לחזות במו עיניה בחזרתם של היהודים לפקיעין
העתיקה. חלום זה מתממש בזעיר אנפין בכל יום שמבקרים פוקדים את בית הכנסת ואת ביתה, מתרגשים לשמע סיפורה וזוכים לשמוע מפיה את הברכה המסורתית
ועוד פתגמים של חוכמה נשית .עתיקה
שם דבר בתפקידם ההיסטורי, שומרי הגחלת מפקיעין. במשך עשרות שנים מאז נפטרו הוריה ומרגלית נשארה לבדה היא נושאת את לפיד הקהילה והמשפחה, "שומרת הגחלת היהודית
בפקיעין".
זכיתי לפני יותר מעשרים שנה לצאת עם מרגלית למסע יצירתי ארוך ומרתק אל סיפור חייה בביתה העתיק. כשחקן וכדרמה-תרפיסט השתמשתי בכלים מתחום התיאטרון והבמה, ולאורך המסע עברה מרגלית תחנות חשובות בכניסה למרחב הדרמטי: בהתחלה שימשה עדה הצופה מן הצד בהתרחשות הדרמטית שעל הבמה, ואחר כך השתלבה כשחקנית המגלמת את דמותה בנוכחות
ובחן בקדמת הבמה.
כמעט עשרים שנה נפגשנו מדי שבוע בביתה להעלות את המופע לפני קבוצות, והמסע הארוך הניע מהלך ציבורי לכדי הקמת אתר היסטורי חווייתי המספר סיפור. הודות לעשייה התיאטרונית וליוזמה המשותפת של עמותת בית זינאתי והמועצה הציונית לישראל מבית ההסתדרות הציונית העולמית, ובסיוע המשרד לירושלים והמורשת, הוכרז בית זינאתי אתר מורשת לאומית. בסיוע עובדי המועצה לשימור אתרים שודרג בית זינאתי, וכיום האתר מספר בצורה חווייתית את סיפורן של מרגלית ושל קהילת יהודי פקיעין. גם שיאו של המסע התרחש על הבמה עת השיאה מרגלית משואה בשנת השבעים למדינה. אתר המורשת בית זינאתי
כולל את ביתה העתיק של מרגלית, שבחלקו היא מתגוררת עד היום, וכן
את המוזאון, השוכן בבית הסמוך. חוויית הביקור באתר כוללת הדרכה, צפייה במיצגים אור-קוליים מרגשים, בתמונות ובהסברים מילוליים ופעמים אף מפגש תיאטרוני מובנה עם גיבורת הסיפור. בימים כתיקונם פוקדים את האתר מבקרים רבים, ובהם קבוצות ויחידים, נוער, תלמידים, חיילים,משפחות ומבוגרים.
אוריאל רוזנבאום
מייסד ומנהל אתר המורשת בית זינאתי בפקיעין
לטיול המשפחתי שתכננתם בצפון בקיץ קורונה חם שכזה ודאי סגרתם צימר או לינת שטח, נחל או מעיין מומלץ. אין כמו טיול בטבע הישראלי אחרי חודשים שבהם אוסף החוויות של ילדיכם התרכז במסך מלא ריבועים בזומים למיניהם, אך נוסף על כל התכנונים מומלץ לשלב בחופשה המשפחתית אטרקציה ערכית חווייתית וחינוכית
באתרי המורשת הפזורים בגליל.
בסיפורי המורשת המרגשים של הגליל יטעין אתכם סיפורה של מרגלית זינאתי, שומרת הגחלת מפקיעין, בקפסולה של אנרגיה ערכית המחברת למקום שמעולם לא נעזב. לא לחינם נבחרה המערה שבפקיעין למקום המסוגל לגלות את סודו של הבידוד. ביחידה גרעינית ומצומצמת של אב ובנו העמיקו ורוממו רבי שמעון ובנו אלעזר במשך שלוש עשרה שנה של בידוד את הווייתם עד לכדי שהייה בעולם שבו הסוד מתגלה. מאז, במשך אלפיים שנה, גם בזמן שפגע בנו נגיף הגלות ועמנו הסתובב בכל מרחבי הגלובוס, על פי המסורת ישבה בכפר הציורי העתיק בפקיעין קהילה יהודית קטנה ומבודדת ושמרה על הנר
הדולק באדמת ארץ הקודש.
מרגלית זינאתי (89), ה'יהודייה של פקיעין', היא נצר לאותה קהילה יהודית עתיקה ומתגוררת לבדה בביתה הסמוך לבית הכנסת העתיק בפקיעין. בידה מסורת אבות כי מאז חורבן הבית הם לא עזבו בגלות, ובשפתה הפשוטה: "סב-סב- סב-סבא שלי היה בירושלים, ואנחנו הצאצאים שלו". את שגרת הקורונה זכתה מרגלית לעבור בליווי אחיינה, שעבר בחודשים האחרונים לפקיעין כדי לסייע לדודתו להפיג את בדידותה
ולעזור בשמירה ובתחזוקת בית הכנסת.
בימים כתיקונם מרגלית נוסעת מדי בוקר לבקר בבית הקשיש במעלות השכנה, וכשהיא חוזרת היא מחלקת את זמנה בין המבקרים הרבים וניקיון עלי התות בחצר בית הכנסת לבין טיפול באדמות ובגינה וישיבה עם שכנותיה בנות הדתות השונות
שהכירה עוד מימי ילדותה.
את זיכרונות הקהילה היהודית וסיפור המאורעות בשנת תרצ"ח (1938), עת עזבו אחרוני הקהילה את פקיעין, זוכרת מרגלית, שהייתה אז בת 7, ומספרת זה שנים למבקרים הרבים הפוקדים את בית הכנסת העתיק. כשנתיים לאחר המאורעות, בשנת 1940, חזרה משפחתה הגרעינית של מרגלית לפקיעין לבדה, ומאז היו ה'זינאתים'
מעיין
בית כנסת
מערה
י״ז אב ה'תש"פ
28 |
צילום: שם בר אל