Page 8 - גילוי דעת

גם זו לטובה
כץ ולעניין! | שילה כץ | מנהל היחידה ללימודי חוץ גבעת ושינגטון, יועץ זוגיות ונישואין
ומאידך גיסא לעשות חשבון נפש פנימי וציבורי על השיח וההתנהגות שלנו עצמנו.
"עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע" (ירמיהו ל, ז). פסוק זה מלווה אותי תמיד בשעות קשות. אנו בשעה קשה לישראל ולעם היושב בה, והפסוק שציטטתי מנחם מאין כמותו. הישועה תלויה בין
השאר בנו, בדיבורינו ובמעשינו.
ב"ה בשעה טובה מונה פרויקטור לאומי, הפרופסור רוני גמזו, אדם עתיר ניסיון וידע. כולנו חייבים להיות פרויקטורים של עצמנו ושל החברה הסובבת אותנו, להיות אנשים חזקים, פטריוטים, פעילים ואופטימיים כדי להוביל את החברה
לשיח ולמקום בונה, מכיל ואמפתי.
כולנו חייבים להאמין שיהיה טוב, וכך אכן יהיה אם רק כולנו נפעל שיהיה כך. חייבים לעבור מחשיבה של בלגן וכאוס
.לחשיבה של עשיית טוב meezoog1@gmail.com
של קומץ נבער הפכו לא רק למטרד אלא לסכנת אלימות ולהרסניים לחברה כולה.
אני מביט בתמונות ובטוח כי אלה אנשים אחרים במדינות אחרות! אך לא כך הדבר. לצערי אימץ לעצמו חלק קטן מהחברה את ההתנהלות של ארגונים אנרכיסטיים בעולם, הכוללת אלימות הקשה נגד סמלי שלטון ואוכפיה, התייחסות מזלזלת לרכוש האחר, פרטי וציבורי, לגיטימציה להכפיש את שמם של נבחרי העם ולאיים עליהם, זלזול בדעה של האחר ובפרטיות של השונה
ממני.
זהו אנרכיזם המוביל לחורבן!
ציינו לפני כמה ימים את צום תשעה באב והתאבלנו בו על חורבן בית ראשון ובית שני, שחרב בין השאר בגלל שנאת חינם ומלחמות מבית. בעת הזו לדעתי על כולנו, כל אחד ואחת מאיתנו, לפעול בשני מישורים: מחד גיסא להוקיע מכול וכול את המעשים האסורים האלה,
נדמה שכל אזרחי מדינת ישראל מרגישים לאחרונה את הבלגן במדינה. מילים רבות ומפוצצות נשמעות מכל עבר: מחאה, דגלים שחורים, שביתת אחיות, שבית עובדים סוציאליים, צעדות, חסימת כבישים, פרויקטור, הפגנות, ועדות הכנסת, הדחה, הצבעות, אופוזיציה, דיונים אל תוך הלילה, ועדת קורונה, הכול פוליטי, חרטא, שוטרים, מעצרים, מושחתים, בחירות ועוד ועוד.
נראה שאין שליטה, אין סדר ואין ניהול נכון.
אנו רואים תמונות של אנשים המתנהגים באלימות קשה כלפי שוטרים, של מפגינים אשר סתם זורקים אבנים על חלונות חנויות ובנקים במרכזי ערים. אנו רואים סרטונים של מוחים הפורקים עול ועושים ונדליזם ברחובות. אנו קוראים בטוויטר ובשלטי ההפגנות על איומים במילים בוטות ומפורשות כלפי ראש הממשלה ומשפחתו ושאר שרים. נראה שהשיח הציבורי ובעקבותיו התנהגות
האם הכלוב של הכלב חייב במזוזה?
יורה דעה | הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה
כבר כתבנו לכם בעבר בענייני מזוזה הן מהצד הרעיוני והן מהצד ההלכתי. נוסיף הפעם בנושא זה כמה דברים מעניינים המובאים בחוברתו של הרב
יהודה אריה דינר שליט"א.
יש שדנו אם כשנופלת לאדם מזוזה עליו לצום כפי שנוהגים כאשר נופל ספר תורה, והכריעו כמה אחרונים שאין צריך להתענות (כך כתב בספר 'אורחות חיים' סי' מ, סעיף א בשם שו"ת 'לב חיים', וב'בית ברוך' ח"א, כלל יד, אות
רכט. וכן פסק הגר"ח קנייבסקי).
שאלה מעניינת ומצויה נוגעת לגדר חיה שיש בפתח של חצר של בניין: כשנוצרה צורת הפתח על ידי השיחים והעצים, האם חייבים לקבוע שם מזוזה? והכריעו הפוסקים שבמקרה זה אין חיוב מזוזה, כיוון שאין כוונה לשם צורת הפתח אלא רק לנוי בעלמא (כך פסקו הגר"ש ואזנר והגר"נ קרליץ זצ"ל, .)ויבלחטו"א הגר"ח קנייבסקי שליט"א
.hl@puah.org.il
במתנה. ארטבן נפגע ושאל: "אני שלחתי לך מתנה יקרה, וכיצד אתה שולח לי דבר פעוט ערך שכזה?" ענה לו רבי יהודה הנשיא: "אתה שלחת דבר שצריך לשמור עליו, ואילו אני
שלחתי מזוזה ששומרת עליך".
ב'שאילתות דרב אחאי גאון' (עקב, קמה) מופיע שסוף הסיפור היה שנכנס שד בבתו היחידה של ארטבן והיא חלתה, ובאו כל הרופאים ולא הועילו לה. כיוון שנטל ארטבן את המזוזה ושם לה על הפתח, מייד ברח אותו
שד, והבת החלימה.
יש שדנים כיצד היה מותר לרבי לתת לגוי מזוזה (ויש שמפרשים בכלל שארטבן היה יהודי, ולא נאריך בזה כרגע), ומכל מקום רואים מכאן את הכוח העצום של מציאות המזוזה בבית, שלעיתים אף אצל גוי בסגולתה
לשמור ולרפא.
בפרשתנו בפרשת 'והיה אם שמוע' מוזכרת מצוות מזוזה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים יא, כ).
"מדוע אני סובל מגנבות חוזרות ונשנות, ואילו אותך הגנבים אינם באים לבקר?" פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי. "בפתח הבית שלי קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה על ביתי", השיב היהודי. "אם כן, שים גם אצלי מזוזה", ביקש השכן, ובקשתו
התמלאה.
כעבור חודש שוב הופיע הגוי בביתו של היהודי, והפעם בפיו בקשה חד- משמעית להוריד את המזוזה מפתח ביתו. "מה קרה, האם עדיין יש גנבות
בביתך?" שאל היהודי בפליאה.
"לא", ענה השכן, "הגנבות אומנם פסקו, אבל מאז ששמתי מזוזה כמעט בכל רבע שעה דופק בדלת איזה
'שנורר' יהודי ומבקש צדקה".
סיפור זה כנראה לא התרחש באמת, אך סיפור דומה מופיע בירושלמי. הירושלמי (פאה א) מספר על גוי ששמו ארטבן ששלח מתנה יקרה לרבי יהודה הנשיא. בתגובה שלח לו רבי יהודה הנשיא מזוזה מהודרת
י״ז אב ה'תש"פ
8|