Page 19 - גילוי דעת
P. 19
נשואים ואילו תהליכים עברו כדי לנסות להוליד ילדים. חברי שיתף אותו בהכול, כולל זה שהם ניסו להשתמש באם פונדקאית וגם ניסיון זה לא הצליח. והוא הוסיף שלא היה לו נעים להגיד לי, אבל הם לקחו אם פונדקאית שנייה, וגם זה
לא הצליח.
הרב הסתכל בו במבט מעמיק ואמר לו: "לפי מה שאתה מספר לא נראה לי שהבעיה רק רפואית. האם יש מישהו במשפחה שאתה לא מדבר איתו?" הייתי בהלם מוחלט. לא הבנתי מאיפה הגיעה השאלה הזאת. חברי ענה מייד: "כן, אני לא מדבר עם אבא ואימא שלי כבר 16 שנה". הרב אמר לו: "היום יום חמישי. מחר בבוקר, ביום שישי, אתה נוסע להורים שלך, שותה איתם כוס קפה, מחבק ומנשק אותם, ובאותו רגע נגמר הריב ביניכם". הוא ענה לרב שאין מצב שהוא יעשה את זה. הרב אמר לו שזו בחירה שלו, והוא
יחליט אם אין מצב או יש מצב.
כמעט שנתיים שלא היינו בקשר. שמעתי שנולדו לו ילדים, אבל לא היו ברור לי כמה ואם יש קשר לפגישה עם הרב ולתהליך הפיוס שהוא עשה עם הוריו. בשלב מסוים החבר התקשר ואמר שהוא מעוניין להיפגש איתי במשרד. קבענו פגישה למוחרת. כשנפגשנו, לפני שדיברנו, הוא הוציא תמונה מדהימה של שלושה תינוקות יפים ומקסימים בני שנתיים ואמר לי: "אתה זוכר את הפגישה עם הרב? למוחרת נפגשתי עם הוריי, התפייסנו, שתינו קפה ביחד, ומאז
חיינו התמלאו בשמחה ואושר".
בכל פעם שהחבר מעלה תמונות של הילדים בפייסבוק אני עושה לו לייק גדול. על הכוח שהיה לו להתפייס אחרי כל כך הרבה שנים
ואיזה אושר גרמה לו ההתפייסות הזו.
כן, החיים שלנו קצרים. אנחנו חיים בסך הכול כ-30,000 יום, וכל יום שאנחנו מבזבזים על כעס, שנאה, קנאה ועוד רגשות שליליים הוא יום שמתפספס. כל יום שאנחנו ממלאים באהבה, בשמחה ובנתינה הוא יום מלא, שבו אנחנו
.מוודאים שלא נפספס את החיים שלנו
שאלתי אותו: "מה ניסיתם לעשות?" הוא סיפר: "אשתי ניסתה להיכנס להיריון כבר שמונה פעמים, ומעולם לא הצליחה לעבור את החודש השלישי. אמרו לנו שאם היא תנסה עוד פעם היא מסכנת את חייה, אז לקחנו פונדקאית, וגם הפונדקאית הפילה". בלי לחשוב פעמיים שאלתי אותו אם הוא רוצה להתקשר לאשתו ולשאול אותה אם היא רוצה לפגוש איזה רב שאני מאוד קשור אליו והוא חזק מאוד בעצות ובברכות בנושא ילודה. הוא ענה מייד שאם הוא מתקשר לאשתו, לא רק שהיא לא תסכים לפגוש שום רב אלא היא תגיד לו לא לפגוש אותי יותר בחיים. אמרתי לו: "אני מכיר את אשתך, ואתה צודק. אז אני מתקשר לרב, ואם הוא נמצא בירושלים, אתה ואני נוסעים אליו". הוא אמר: "אני לא נוסע לשום רב". אמרתי לו:
"בשבילי אתה מוכן?" "בשבילך כן".
התקשרתי לרב, והרב אכן היה בירושלים. נסענו לרב. כשהגענו אליו הוא שאל את חברי במאור פנים אם הוא רוצה לשבת איתו לבד, וחברי, שגם כך הרגיש שגררתי אותו לרב, ענה לו שהוא לא יושב עם רבנים לבד. התיישבנו שנינו אצל הרב, והרב התחיל לתחקר אותו כמה שנים הם
שתדליק לי סיגריה. תדליק לי סיגריה, תדליק גם לך, ואולי נדבר קצת".
הבן שלי חייך חיוך גדול, הדליק לי סיגריה, הדליק אחת גם לעצמו והתחיל לדבר. ואו, כמה מילים היו שם, כמה עומק, כמה חיבור היה בלילה הזה. כשסיימנו קיפלנו את הארוחה, פרשנו מחצלת ונשכבנו לישון. סתם ככה אב ובן אוהבים, מלאים ומחוברים. הסתכלתי במדורות הקטנות ובפנסים שבצבצו סביבנו, הסתכלתי על השמיים, הודיתי לבורא עולם על כל הטוב שהוא מרעיף עלינו. טוב טבעי מלא בחיבור
ובאהבה פשוטה של אב ובנו.
לחיות את הזוגיות שלנו, להקשיב זה לזה, להיות ביחד לא רק באירועים ש'חייבים' לעשות כי צריך. לפני כמה זמן סיפרתי לחבר שאישתי ואני לקחנו היום יום חופש מהעבודה וטיילנו בתל אביב. החבר שאל: "לכבוד מה יצאתם, יום הולדת? יום נישואין?" עניתי לו: "לא, סתם
לכבוד זה שאנחנו אוהבים".
ואני אומר לכולנו: בואו נחזק את אהבתנו בלי תירוצים וסיבות. לפעמים להתחיל את הבוקר בבית קפה ביחד. לפעמים לצאת לצימר ליומיים-שלושה. לפעמים לקנות מתנה בסתם יום של חול. כל אחד ואחת מכם יכול להוסיף רעיונות כיד הדמיון הטובה עליכם. כי אם לא תעשו את זה, תיזכרו בעוד עשרים שלושים
וארבעים שנה, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.
חשוב גם לא להיות תקועים בעבר ובמלחמות אין-סופיות, פשוט לשחרר. יש שכנים שרבים על מטר בגינה שלושים שנה. שלושים שנה הם זורקים לפח במריבות בכעס ובשנאה. יש לי חבר שניהל חברה גדולה והצליח מאוד מבחינה עסקית. יום אחד הוא נכנס למשרדי. שאלתי אותו: "לא ראית אותך השבוע, איפה היית?" הוא סיפר שהוא היה עם אשתו בסקי בשווייץ. אמרתי לו: "איזה חיים יש לכם אתם, לפני חודש הייתם בטיול מוזאונים בפריז, עכשיו הייתם בסקי בשווייץ, חיים-חיים יש לכם". הוא אמר: "אין לנו חיים". שאלתי: "למה אתה מתכוון?"
חשוב גם לא להיות תקועים בעבר ובמלחמות אין-סופיות, פשוט לשחרר. יש שכנים שרבים על מטר בגינה שלושים שנה. שלושים שנה הם זורקים לפח במריבות בכעס ובשנאה
והוא סיפר שהם כבר בני 43 ואין להם ילדים.
כ"ד אב ה'תש"פ | 19