Page 9 - גילוי דעת

עם סגולה
ד"ר מאיר סיידלר | מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן
מושג השבוע
"הקשר המיוחד שיש לעם
ישראל עם בורא עולם
הוא מעבר לכל תפיסה שכלית- פילוסופית.
אשרינו ומה טוב חלקנו שהקב"ה בחר בנו "להיות לו לעם סגולה מכל העמים"
המצוות: בשורש הרביעי בהקדמה לספר המצוות כתב הרמב”ם שציוויים הכוללים את כל התורה כולה, כגון 'קדושים תהיו', לא נכנסים למניין תרי"ג המצוות. במילים אחרות, מניין תרי"ג אינו כולל מצוות-על, מצוות המשמשות תשתית למערכת המצוות
בכללותה.
רוזנצווייג יישם את השורש הרביעי של הרמב”ם במישור ההגותי, ואלו דבריו: "רעיון מרכזי-באמת זה של היהדות [...] משמש הנחה לחשיבה [...] לחיים [...] כל הקיום היהודי מלא אותו ונישא על ידיו", אולם בעיקרי האמונה ובהגות היהודית "לכלל ביטוי אינו בא". רעיון היותנו נבחרי ה' וסגולתו מכל העמים הוא רעיון אינטימי כל כך, קשור כל כך להוויה הפנימית ביותר של עם ישראל, שהוא אומנם פועם בעוצמה בקרבנו, אך אנחנו נמנעים מלהעלותו לדיון. בספרי הפילוסופיה היהודית
הוא מוסתר מן העין.
הקשר המיוחד שיש לעם ישראל עם בורא עולם הוא מעבר לכל תפיסה שכלית-פילוסופית. אשרינו ומה טוב חלקנו שהקב"ה בחר בנו "להיות לו
."לעם סגולה מכל העמים meir.seidler@gmail.com
על רעיון הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים עם העוצמה שבה רעיון זה פועם בתנ"ך, בספרות חז"ל, בספרות הקבלה וגם – במישור עממי יותר – בסידור התפילה. לדידו של רוזנצווייג, התפיסה שאנחנו עם נבחר חודרת את כל הווייתנו, אך בפילוסופיה היהודית היא כאילו מוחבאת (פרט לריה"ל, כאמור). רוזנצווייג טוען את הטענה המעניינת שדווקא העלמתו של רעיון הבחירה מהדיון הפילוסופי מעידה על כול נוכחותו ועל היותו מעין רעיון-על שעליו מושתתת הדת היהודית כולה.
גם את היעדרותו של רעיון הבחירה מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם מסביר רוזנצווייג באופן דומה: בחירת ישראל היא המצע שעליו מושתתים כל עיקרי האמונה. רוזנצווייג מסתמך על העובדה שי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם כתובים בהקדמתו לפרק חלק שבמסכת סנהדרין. פרק זה פותח במשנה המביעה השקפה שהיא פועל יוצא מהיות עם ישראל עם נבחר: "כל
ישראל יש להם חלק לעולם הבא".
רוזנצווייג מחיל למעשה על רעיון הבחירה את אחד הכללים שניסח הרמב”ם בספר המצוות שלו, אם כי לא בהקשר פילוסופי אלא בקשר למניין
עם ישראל הוא 'עם סגולה'. ארבע פעמים מופיע בתורה ביטוי זה (או הביטוי "סגולה מכל העמים"), והוא מבטא את בחירת הקב"ה בעם ישראל, כפישכתובבפרשתנו:"ִּכיַעםָקדֹוׁש ַאָּתהַלה'ֱא-לֶהיָךּוְבָךָּבַחרה'ִלְהיֹותלֹו ְל ַעם ְס ֻג ָּלה ִמ ֹּכל ָה ַע ִּמים" (דברים יד, ב).
פרנץ רוזנצווייג (1929–1886) שרבים מחשיבים לפילוסוף היהודי החשוב ביותר במאה ה-20, שם לב במאמרו 'חשיבה אפולוגטית' לעובדה המעניינת שבהגות היהודית לדורותיה בחירת ישראל לעם סגולה מכל העמים כמעט שאינה משמשת נושא לדיון. ספרי הפילוסופיה של גדולי חכמינו, מ'אמונות ודעות' של רס"ג ועד ל'מורה הנבוכים' של הרמב"ם, דנים בשלל נושאים שברומו של עולם: בריאה יש מאין, סוגיית ההשגחה (צדיק ורע לו), טעמי המצוות, נבואה ותורה מן השמיים, תורת המוסר ועוד, אך בחירת ישראל אינה עולה בהם על שולחן הדיונים. היחיד בהוגים היהודים בימי הביניים (תור הזהב של הפילוסופיה היהודית) שנדרש בהרחבה לבחירת ישראל הוא ריה"ל בספר הכוזרי, אך הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
רוזנצווייג מעמת את השתיקה הרועמת
כ"ד אב ה'תש"פ | 9