Page 11 - גילוי דעת

ממשלה חליפית במקום ראש הממשלה החליפי
אודי טנא | יועץ תקשורת ומנהל משברים, בעל חברת 'טנא תקשורת'
הגיע הזמן שהתהליך שקרה במפלגות הערביות
והחרדיות יקרה גם בתוך תוכי הציונות הדתית. ששת המנדטים שזכתה בהם ימינה הורכבו מחמש מפלגות. הרשימה המשותפת השכילה לאחד את כלל הפלגים הפוליטיים שמתיימרים לייצג את ערבי ישראל
בשבוע האחרון החלה מערכת הבחירות בנאומי בחירות קלסיים במליאת הכנסת, בהאשמות הדדיות על מצב הכלכלה והמצב הביטחוני ובעיקר בהבנה כי כל המערכת הפוליטית שוב
ניצבת בפני בחירות.
עם זאת את הבחירות הקרובות בהחלט אפשר למנוע, שכן לגוש הימין עדיין יש 59 ח"כים. שני שרי מפלגת העבודה או כמה עריקים מכחול לבן שמפחדים לראות את הכנסת הבאה דרך ערוץ הכנסת בהחלט יכולים למנוע את טרפת הבחירות שאנו עומדים בפתחה. עם הוצאת כחול לבן למדבר האופוזיציה יתפנו תיקים יוקרתיים שיועז הנדל, עומר ינקלביץ' או פנינה תמנו-שטה
יכולים רק לחלום עליהם.
סבב בחירות נוסף נראה קרוב מתמיד, אך מתחת לפני השטח יש גורמים רבים המבקשים למנוע אותו. נראה כי בסופו של דבר ממשלה חליפית ללא ראש הממשלה החליפי היא הריאלית ביותר. רוב הציבור בישראל בחר במפלגות המחנה הלאומי, וראוי שזו תהיה הממשלה שתייצג אותו: ממשלה הומוגנית ואחידה שתוכל לייצג את
 .ערכיו ורצונותיו
דוגמת ימינה, ובמוקדם או במאוחר הוא יערוק לליכוד. סקרים שונים שמחמיאים לו כרגע מעידים רק על יכולתו למשוך אליו את קולות הימין הרך, שהצביעו בבחירות האחרונות לגנץ. אם בנט באמת רוצה לשמור על מספר דו-ספרתי, ברור לו שהרשימה שהוא צריך להרכיב לא תהיה מורכבת מיוצאי ישיבות הקו. צעד זה כבר ראינו בהתעקשותו להותיר את בן גביר בחוץ, לא כי זה הצעד הנכון אלקטורלית אלא כי הוא לא ירצה להיתפס כמי שמשתף
פעולה עם הימין הקיצוני.
הגיע הזמן שהתהליך שקרה במפלגות הערביות והחרדיות יקרה גם בתוך תוכי הציונות הדתית. ששת המנדטים שזכתה בהם ימינה הורכבו מחמש מפלגות. הרשימה המשותפת השכילה לאחד את כלל הפלגים הפוליטיים שמתיימרים לייצג את ערבי ישראל: קומוניסטים, חילונים ואנשי התנועה האסלאמית יושבים יחד ברשימה אחת. לא, לא מדובר באהבת מרדכי אלא בהבנה של המשחק הפוליטי. כך עושות זה שנים מפלגת דגל התורה ואגודת ישראל, שרצות יחד ברשימה לכנסת כדי לשמור על הכוח של כל אחת מהסיעות. ובציונות הדתית? ממשיכים להתפלג
ולהתקוטט.
מדינת ישראל ניצבת בפעם הרביעית בשנה האחרונה בצומת מרכזי שיוביל אותנו ככל הנראה לבחירות. ברור לכולם שעם כינונה של הממשלה השידוך לא היה מוצלח מלכתחילה, ושאלת נפיצות הקואליציה הייתה חזות
הכול.
ההליכה לבחירות לא הייתה שאלה של אם אלא שאלה של מתי, ונראה שאנחנו צועדים לשם בצעדי ענק. בפעם הזו התקציב מככב, ובפעם הבאה זו תהיה החלת הריבונות או כל סיבה אחרת. ראש הממשלה נתניהו קורא סקרים ומבין שאולי הפעם יוכל להגיע לכדי הכרעה מיוחלת בדמות 61 ח"כים של המחנה הלאומי. בכישרון של רב אומן הוא הצליח לפרק את כחול לבן, ושוב נראה שאין מתמודד ראוי נגדו. מול ביבי קורא תיגר נפתלי בנט, שהשכיל להבין את מקומו באופוזיציה וכנראה יבחר הפעם שלא להחליט במי לבחור לראשות הממשלה. אופציה שבה הוא יהיה מועמד לראשות הממשלה, גם אם לו ברור כי לא יזכה, מטרתה אחת: להכשירו לבחירות הבאות כמועמד
לגיטימי לראשות הממשלה.
לבנט ברור כי לכבוש את ראשות הממשלה אי אפשר ממפלגת נישה
כ"ד אב ה'תש"פ | 11