Page 12 - גילוי דעת
P. 12
אושר
לארקאמאל
הרבנית ד״ר חנה קטן
// יעלי אליה מדי
היא אישה נאה ומטופחת, בת 62 רבנית, נשואה לרב יואל קטן, רופאת
נשים, סופרת, מרצה ופובליציסטית. היא ממש לא מקפידה על שום תואר מאלה שרכשה לעצמה בכבוד ובעמל, היא מעדיפה להיות חנה קטן. אישה שמעודדת את נושא
וכשאני שואלת אותה מה מכל אלה הכי מייצג אותה, בלי לחשוב הרבה
היא עונה: “אני קודם כל אמא ברוכת ילדים, אישה שמעודדת את נושא המשפחה היהודית”. היא עוזרת לזוגות רבים כרופאה וכיועצת לענייני לזוגות רבים כרופאה וכיועצת
שמחה
בריאות
13
אני קודם כל אמא ברוכת ילדים,
המשפחה היהודית”. היא עוזרת
זוגיות ומשפחה, מקדמת את השיח ההלכתי-רפואי בנושאים רבים ובנוסף
לענייני זוגיות ומשפחה, מקדמת
עוצרת, הקורונה קצת האטה את המרוץ אבל היא כבר מוכנה להמשיך את השיח ההלכתי-רפואי בנושאים
רבים ובנוסף על אלה היא אמא ל13 ילדים בלי עין הרע
על אלה היא אמא ל13 ילדים בלי עין הרע. היא הוציאה 8 ספרים ולא לדהור ביום שאחרי.
“אני לא לגמרי אישה שגרתית, אני קצת עוף מוזר”. היא משתפת אותי כשאני מבקשת להכיר אותה קצת יותר לעומק. “עלינו ארצה בשנת 1973, למניינם, ממש לפני מלחמת יום כיפור, למרכז קליטה ברמת אביב. הייתי בת 15 הורי היו בעשור החמישי לחייהם, ואנחנו שמונה ילדים בגילים שנעו
בין חצי שנה ל15”.
“במעון העולים שהינו שמונה חדשים, בתוך שתי דירות נפרדות, כי לא היו דירות מתאימות לגודל המשפחה. התקופה היתה מורכבת, היתה דמורליזציה. היו האפלות. לא היו אוטובוסים והייתי הולכת ברגל לתיכון צייטלין, שעתיים הלוך ושעתיים חזור. אהבתי את התיכון, והיתה לי חברה שהתעקשה לקרוא לי ‘אן’ [השם הלועזי שלי], ואני כל כך רציתי להשתלב בהוואי הישראלי. למרות הבלגן ששרר במדינה, לא שמעתי אף קיטור אחד מהורי, שהיו צריכים לארגן 8 ילדים במסגרות, ללא שירות אינטרנט וללא
קרובים ומכרים. את הרצון למשפחה גדולה ספגתי מהבית”.
חלמת להיות רופאה?
“האמת היא שלא, לא חלמתי להיות רופאה. הייתי בשרות לאומי בקיבוץ שעלבים, ושם התחברתי למשפחות שחיו חיי תורה ועבודה, ולמשפחות בישיבה שלמדו תורה, וזה הפך לחלום חיי. רציתי להתחתן עם בן תורה
ושתהיה לנו משפחה גדולה, ב” ה החלום הזה התגשם. משעלבים המשכתי ללמוד במכללה בירושלים. למדתי יהדות ומחשבים. את המסלול המקצועי שיניתי בהמשך בעיקר כדי לשמח את הורי. אבא
ב׳ שבט ה'תשפ״א
12 |
