Page 16 - גילוי דעת

כן נתניהו הוא הימין
ברל'ה קרומבי | יועץ אסטרטגי ואיש מדיה
יש משהו אבסורדי בעובדה שככל שנתניהו
הזו מהודקת היטב. יש רק מנהיג אחד שמזוהה עם המחנה הלאומי, לטוב ולמוטב.
הזיכרון המעצב של הימין הישראלי כנראה יישאר תמיד המאבק באוסלו. ואז בשפל הכי גדול שהיה לימין, אחרי התבוסה הצורבת של 1992, כשהתחושה של רבים במחנה הלאומי הייתה שאיבדנו את המדינה ולעולם לא נשוב לשלטון, הפציע בנימין נתניהו. הוא הרים את קרנו של הימין וגם שילם
על כך מחירים אישיים כבדים.
מאז כבר חצי יובל נתניהו מוביל את הספינה. גם כשעשה מהלכים שגויים כמו כיבוד הסכמים אוסלו והסכמי וואי, או ההצבעות על ההתנתקות, הוא לא זנח את מחנה הימין ומעולם לא הפנה עורף ליהודה ושומרון. איתו תמיד הוויכוח היה על הטקטיקה ולא על האסטרטגיה. בתמונה הרחבה נתניהו נשאר תמיד מנהיג מחנה הימין וחתר
לביסוס המעמד של יהודה ושומרון.
לכן השאלה כן/לא ביבי היא שאלה של זהות. האם אנחנו מזוהים עם מחנה הימין, או שמוכנים להיות בצד של מי שמנסים להפיל את מנהיג המחנה. או כמו שאמרתי לידידים לא פעם: גם אם בשבילנו נתניהו לא מספיק ימני ואינו מנהיג הימין - בשבילהם הוא מנהיג
הימין וזה מספיק.■
עם העולם הערבי וקיבע את המעמד של ישראל בעולם. בין לבין הוא גם הוריד מהפרק את חלום המדינה הפלסטינית והציל את ישראל מהקורונה בזכות
קשריו עם מנכ"ל פייזר.
יש משהו אבסורדי בעובדה שככל שנתניהו מקדם יותר את ישראל, כך מתנגדיו שונאים אותו יותר. כמו צ'רצ'יל של אחרי מלחמת העולם השניה, שניצח את הנאצים אבל הפסיד את השלטון בבית, כך נתניהו מנצח על המאבק בציר הרשע של איראן- סוריה-חיזבללה, אבל בבית הוא משלם
מחירים כבדים.
2.
במערכת הבחירות הנוכחית מתנגדיו נתניהו מנסים לייצר ציר חדש. הם הרחיבו את מפלגת רק-לא-ביבי אל תוך תחומי מחנה הימין, כששוב הם משתמשים בסיסמאות של אחדות העם, כדי להעלות לשלטון את מי שמאז ומתמיד פעלו לפורר את העם.
לכן השאלה המרכזית שעומדת למבחן הציבור היא לא האם אנחנו אוהבים את כל המהלכים של בנימין נתניהו. אלא האם נתניהו הוא מנהיג הימין והימין הוא נתניהו. כי מי שגורס, כמוני, שנתניהו נרדף רק בגלל היותו ראש מחנה הימין, מבין שהיום המשוואה
1.
לפני מספר שבועות פגשתי מכר וותיק. "אני עוקב אחריך בזמן האחרון", הוא סיפר לי. "אבל לא הבנתי איפה אתה ממוקם. אתה ביביסט? אתה בנטיסט? מה אתה"? הוא שאל ואני די הופתעתי. אחרי שהבין שלא בדיוק הבנתי את שאלתו, הוא הסביר. "בדרך כלל אתה מפרגן לנתניהו, אתה מחזק אותו בטורים שלך בתחום המשפטי, אתה תומך בו על המהלכים המדיניים בשנה האחרונה, אבל לפעמים אתה גם מבקר אותו שהוא לא מספיק אקטיבי למען הימין. והאמת שגם לאחרונה בתקופת משבר הקורונה פירגנת לבנט
על ההתנהלות שלו".
וזה כל הסיפור של מה שקורה בישראל בשנים האחרונות. החלוקה הישנה של שמאל וימין קרסה, למול שאלה אחת ויחידה: כן ביבי, או לא ביבי. רק שהדבר המדהים הוא שבזמן שכל המפלגות מתעסקות רק בשאלה של כן/ לא ביבי, יש מנהיג אחד שלא מתעסק בזה, אלא בדברים אחרים לגמרי. בשנתיים האחרונות, בעוד כל המפלגות המתנגדות לנתניהו מתכתשות בינן לבין עצמן וגוש רק-לא-ביבי הולך ומקצין בשנאתו למנהיג הימין, נתניהו עצמו התעסק בכלל בדברים אחרים. הוא עבד על פרויקט הריבונות, קידם הסכמים בינלאומיים שעיצבו מחדש את יחסינו
מקדם יותר את ישראל, כך מתנגדיו שונאים אותו יותר. כמו
צ'רצ'יל של אחרי מלחמת העולם השניה, שניצח את הנאצים אבל הפסיד את השלטון בבית
ב׳ שבט ה'תשפ״א
16 |