Page 8 - גילוי דעת

הצדעה לחקלאים הישראלים ולאוהבי הארץ הטובה
בדרך לכותל מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה
כרטיס האשראי תהיינה הוכחה לרצינות הציבור בצפייתו לבשורה תקשורתית דת’’לית.
גויסו עיתונאים מעולים למערכת ובראשם נבחר לעמוד מאיר עוזיאל, העיתונאי הימני המוכשר, היצירתי, המצחיק והוותיק ממעריב. כולם התמקמו ופעלו במשרדים שלנו בפרסומי ישראל, בירושלים. בחירת השם לעיתון הייתה מאתגרת. מאיר הציע את השם ‘מקור’ אני טענתי שבהלכה ‘מקור’ יכול להיות גם לא טהור. לכן הצעתי את השם ‘מקור ראשון’. לאחר סבב של התייעצויות אושר ברוב קולות
השם שנתתי. בט’’ו בשבט התחלנו לגבש ולעצב התבנית (הגריד) של העיתון כולל המוספים הראשונים דיוקן, משק ויומן ובראש חודש אדר א’ הדפסנו מהדורה ניסיונית שהופצה רק בין היזמים המשקיעים וחברי המערכת. מהדורה פנימית זו, שמורה אצלי עד היום. המשימה להקים עיתון חדש הייתה מאתגרת במיוחד. השתדלנו לייצר מוצר תקשורתי חדשני, ייחודי, מקצועי שלא ילך אחרי העדר של עולם התקשורת הנוטה שמאלה באופן גורף. מוצר שיענה לטעם ולצרכים של הציבור הדתי לאומי שידוע כקפדן וכביקורתי. השקענו ימים ולילות של עבודה, כתיבה, עיצוב, חשיבה ותכנון. עוד בטרם יצא לאור הגיליון הראשון פתחנו בקמפיין גיוס מנויים. ההיענות הייתה מעודדת. תוך זמן קצר החתמנו כ-14 אלף משפחות כמנויים. סוף סוף יכולנו לחייך בסיפוק. רק אוסיף פה שבשל עיסוקי בעידוד תקשורת ימנית שפויה ואוהבת הארץ ובשל תמיכתי ב’’ביבי’’ הפכתי להיות מטרה להתקפות בלתי פוסקות. אזכיר רק את העתירות שהוגשו נגדי, על ידי תומכי מרץ, לוועדת הבחירות, שנדחו על הסף. כמו כן את העובדה שאיש שמאל מהרצליה בשם ‘גיא’ מחק את הערך האישי הנרחב שנכתב עלי בוויקיפדיה. יש לי עוד הרבה מה לספר לכם על התקופה המרתקת ההיא ועל מלחמות השמאל של היום ועל אנשי תקשורת שאיבדו מזמן את הצפון. אבל כבר הגעתי הביתה וריח החמין המפורסם של רעייתי היקרה ניסע באוויר ממלא גם את חלל המדרגות. אז נפרד פה ידידיי היקרים עד לשבוע הבא.
בברכת שבת שלום של בריאות והנאה מגילוי דעת, מט’’ו בשבט, מחידון ‘הארץ הטובה’ וממקור ראשון.■
שלדון גדליה אדלסון ז"ל
הענק למצוות התלויות בארץ, ‘’טובה הארץ’’ שמתקיים מידי שנה במוצאי ט’’ו בשבט מטעם המכון. ההכנות לחידון של המכון עורכות יותר מחצי שנה. מאות נרשמים מקבלים חומרי לימוד ערוכים ומגוונים ולומדים אותם בשקידה. מתקיימים מבחנים אזוריים ורק 12 מתמודדים עולים לשלב הגמר הארצי. רמת השאלות גבוהה מאד. הבקיאות של המתמודדים מעוררת התפעלות. הרף עולה משנה לשנה ואיתו עולה גם רמת הבקיאות, המאמץ, האתגר, ההתלהבות והברק בעיניים. לאור הביקוש בציבור הרחב להשתתף בחידון, המכון הפעיל השנה גם מסלול משפחתי, נוח יותר ומרתק לא פחות. לשמחתנו, ההיענות למסלול המשפחתי הייתה גבוהה והטובים ביותר הגיעו לשלב הגמר שיתקיים, אי’’ה, במוצאי ט’’ו בשבט, בסיום כנס החקלאי השנתי. החידון הארצי יתקיים השנה בערב ט’’ו בשבט. האירועים ישודרו בזום,
ביוטיוב ובערוץ 7.
השבוע הלך לעולמו – שלדון גדליה אדלסון ז’’ל. איש חסד עצום מהתורמים הגדולים לארגון ‘תגלית’ ולמפעל הציוני בארץ ישראל, והבעלים של העיתונים שאינם תומכי שמאל – ‘ישראל היום’
ו’מקור ראשון’. בט’’ו בשבט, בדיוק לפני 24 שנה, התחלנו בפרסומי ישראל לעצב את הגיליון הראשון של עיתון ‘מקור ראשון’. פנה אילי ידידי גדי ליסטנברג וסיפר לי על יוזמה שהובילו כמה יזמים ביניהם, ידידי, רואה החשבון הוותיק, חגי גולדברג. הם ערכו סקר רחב וגילו שרוב (!) המשפחות בציבור הדתי לאומי תומכות בהקמת עיתון חדש ברוח הציונות הדתית. באותה תקופה פעל רק עיתון ‘הצופה’ כשופרה של ‘הסתדרות הפועל המזרחי’ וחברי המפד’’ל הוותיקים. בכנס הייסוד אני הצעתי לבחון את הסקר הנ’’ל שהציג תוצאות מעודדות אלו גם ב’מבחן הגיהוץ’. כלומר רק עשרות אלפי משפחות שיעשו מנוי לעיתון ויגהצו את
שבת לפנות בוקר, הפוגה בגשמים בירושלים. הרחובות ריקים, נקיים ומצוחצחים. קרני שמש שובבות ורחוקות מבצבצות בין העננים. בבית הכנסת זוהרי חמה של ר’ אריה לוין מניין ותיקין מצומצם. מרחוק אני מבחין בשערי העיר העתיקה מוגפים ומסוגרים. ליבי נחמץ בקרבי. מזכיר לי ימים קשים. לאחר תשאול קצר במחסום אני מסביר לשוטר שאי אפשר לעצור את ‘בדרך לכותל’. השוטר החביב מסכים אתי ונותן לי אישור כניסה מיוחד. ברחבת הכותל הוסרו רוב המחיצות. במקומם התקינה הקרן למורשת הכותל מחיצות שקופות וניידות רובן ניצבות בשולי הרחבה, ממתינות בסבלנות לשימוש בסיום הסגר. כמה עשרות יהודים יקרים שומרים כאן בתפילותיהם על הגחלת. בזכות יום ההולדת שלי קיבלתי עליה לתורה. לעלות לתורה מול הר המוריה זו בשבילי חוויה מאד מרגשת. התפללתי על כל החולים והמבודדים והקשישים והקשישות שספונים בביתם ושזקוקים למעט חום, חיוך וחיבוק. בקרוב תבוא אולי הישועה בחסדי שמים – בזכות החיסונים. כך הבטיח ביבי. אני כבר קיבלתי את החיסון השני. זה מאפשר
לי להביט קדימה באופטימיות זהירה. בדרכי הביתה אני נזכר שבשבוע הקרוב יחול ט’’ו בשבט. זה הוא יום מאד משמעותי עבורי. מכמה סיבות: אבי ז’’ל נפטר במוצאי ט’’ו בשבט לפני כ10 שנים בדיוק. אבי נולד בבוצ’אצ’ עירו של שי עגנון, זכה לעלות לארץ עם הוריו לפני השואה הנוראה. אבי וסבי אברהם יהושע ז’’ל כבעלי מלטשת יהלומים גדולה בדרום תל אביב וכתעשיינים ויצואנים של יהלומים מלוטשים, היו בין המייסדים של בורסת היהלומים הישראלית, שהתחילה פעילותה בתל אביב. לאחר מכן עברה הבורסה לרמת גן ורוב תעשיית היהלומים עברה להודו. אבי ז’’ל היצר מאד על כך שיהלומנים בארץ מלמדים את רזי המקצוע לאנשים זרים ברחבי העולם ובכך מייסדים במו ידיהם גרעיני תחרות קשה לתעשייה בארץ. מכיוון שבמדינות העולם השלישי שכר העבודה נמוך, הם מצליחים להביס את התעשיינים בארץ. כך התחסלה כמעט כליל תעשיית היהלומים שהייתה יצואנית מספר אחד של מדינת
ישראל במשך עשרות שנים. מידי שנה אני משתתף בכנס של ‘מכון התורה והארץ’ בנושא חקלאות ישראלית על פי ההלכה. מאז נפטר אבי, אליקים גצל ז’’ל אני אומר קדיש בסיום הכנס המרתק. מתוך כך ביקשנו להנציח את זכרו, כאוהב הארץ הטובה, בחידון הארצי
השבוע הלך
לעולמו – שלדון גדליה אדלסון
ז’’ל. איש חסד עצום מהתורמים הגדולים לארגון ‘תגלית’ ולמפעל הציוני בארץ ישראל, והבעלים של העיתונים שאינם תומכי שמאל –
‘ישראל היום’ ו’מקור ראשון’
ט׳ שבט ה'תשפ״א
8|