Page 6 - גילוי דעת
P. 6
Xboxהאדם נגד ה
אבינועם הרש - מחנך | קפה הפוך וחינוך סיפורים
נפעמתי מהתשובה הטבעית והכל כך מרשימה שענה לו התלמיד בלי ה'הוברבורד': "אתה יודע שגם דגי רקק חיים בלהקות ועושים הכול ביחד? אבל אתה יודע מי בניגוד אליהם חי לבד ולא הולך כמו קוף אחרי החברים שלו? הכריש הלבן. אז תמשיך לנסוע עם ה'הוברבורד' שלך כמו דג רקק ואני אמשיך ללכת לי לבית הספר כמו כריש לבן". בערב לא יכולתי להתאפק והתקשרתי להורה של אותו תלמיד לשתף אותו בתשובה הנהדרת של בנו. הוא הודה לי וענה לי: "האמת שהוא כבר חודשיים יושב עלינו ורוצה שנקנה לו את ה'הוברבורד' הזה אבל אמרתי לאשתי 'אין מצב'. אז לקחתי את הילד והתיישבנו מול הספה. פתחתי לו ערוץ 'נשיונל ג'אוגרפיק' והסברתי לו מה ההבדל בין מלכי הטבע והכריש הלבן שהוא מספיק חזק לשחות לבד לבין דגי הרקק שחייבים להיות ביחד דווקא בגלל שהם קטנים והם יודעים שאין להם סיכוי לבד מול הכריש הלבן. ויודע מה קרה בסוף התוכנית? וועלק הילד בעצמו כבר הבין הכול, וויתר על העניין ואמר לי: 'אבא, עזוב. אם אני ארצה את ה'הוברבורד' זה יהיה בגלל שאני רוצה
ולא בגלל שככה עושים כולם'".■ avinoam811@gmail.com
הפצת מסרים בקליק
Xbox ורק הילדים שלי יישארו מחוץ לעניינים? שאני אבא שהולך להפקיר את הילדים שלו בזירה החברתית ולא אכפת לי בכלל איך שזה שאין להם Xbox הולך לאתגר אותם מאוד מבחינת החברים? ואולי אף אחד לא ירצה להגיע לבית שלהם כי גם ככה אין להם Xbox ובשביל מה בכלל לטרוח?
ולפני שהבנתי מה הולך איתי, מצאתי את עצמי נזרק אחורה שלושים שנה והנה אני ילד בכיתה ד' שנלחם על מעמדו החברתי. כולם הרי יודעים שרמת אושרו של ילד קטן כמו גם של נער ונערה מתבגרים נקבעת בעיקר לפי רמת הפופולריות שלו בקרב החברים או כפי שאומר המשפט האלמותי: 'אמור לי איזה Xbox יש לחברים שלך, ואומר לך מי אתה". תכל'ס איך שלא תהפכו את זה, כולנו רוצים ומאחלים את הכי טוב עבור הילדים שלנו. וכל מי שיש לו ילדים יודע כמה שחשוב לו איך יראה המעמד החברתי שלהם. מה עושים???
נזכרתי שהיה לי תלמיד בכיתה ה' שבניגוד לקבוצה של תלמידים שההורים שלהם קנו להם הוברבורד הוא המשיך ללכת לבית הספר ברגל. פעם אחת בהפסקה הקניט אותו אחד התלמידים ואמר לו: "אתה לא שם לב שאתה חריג? כמעט לכולם כאן יש 'הוברבורד' ורק לך אין..."
בסוף זה קרה לי והיום הזה הגיע: הילדים שלי הסתכלו לי בעיניים ברצינות תהומית ואמרו לי בקול חשוב: "אבא, אנחנו רוצים שתקנה לנו Xbox (קונסולת משחקים)
או סוני פלייסטיישן".
הסתכלתי עליהם וחשבתי לעצמי בלב: מאיפה אתם רוצים שאני אתחיל? אני ממש לא הולך לקנות לכם את הזוועות החינוכיות האלו. אולי מזה שגם ככה אתם צופים שעות על גבי שעות בסמארטפון שלי ובמחשב ורק זה מה שחסר לכם? או אולי מכמות האלימות הפסיכית שניתזת מכל משחק ומשחק? ובכלל אילו מסרים בדיוק יוצאים מהמשחקים האלה חוץ מלהרוג ולהרוס ולפוצץ? קיצר, תשכחו מזה! "נו
Xbox פור יו!"
הם הסתכלו עליי בנונשלנטיות, סרבו להתרגש ולתדהמתי החליטו ללחוץ על הכפתור האדום ולהפעיל את נשק יום הדין שלהם: "אבא" אמרו לי בטון מלא חשיבות, "רק שתדע שכמעט לכולם יש
xbox" והקטן הוסיף: "או סוני".
בום! התהפכה לי הבטן. מה זאת אומרת שלכולם יש? שהילדים שלי הולכים להיות מחוץ לעניינים? שבשיחות ליד הברזייה ורגע לפני שהשיעור מתחיל כל שאר החברים שלהם הולכים להריץ חוויות וסיפורי מורשת קרב מה
אתה יודע שגם דגי רקק חיים בלהקות ועושים הכול ביחד? אבל אתה יודע מי בניגוד אליהם חי לבד ולא הולך כמו קוף אחרי החברים שלו? הכריש הלבן
ט׳ שבט ה'תשפ״א
6|
