Page 8 - גילוי דעת

עציון ואף שימש בהנהלת הישיבה שנים רבות. גם כיו״ר ״היכל שלמה״ הוא פעל לחיזוק החינוך לתורה ולתעודה.
קשה מאד יהיה למלא את חסרונו. בהיותו מנהיג ומורה דרך לבניין התורה ולבניית הארץ רבים משתדלים ללכת בדרכו המיוחדת של קבלת אחריות. בחזקת –
‘במקום שאין איש היה איש’.
חייבים אנו לעשות הכול כדי להמשיך
לאורו של דור הנפילים
בדרך לכותל מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה א – שבת צלולה ושקטה. הרחובות
משה (מושקו) מושקוביץ ז’’ל, איש משואות יצחק, מחולל ההתיישבות המתחדשת בגוש עציון. מושקו, היה לוחם הלח’’י, איש אמונה שלחם כל חייו למען עם ישראל
בדרכם של דור הנפילים שהולך ונעלם,
איש החזון- משה (מושקו) מושקוביץ ז’’ל
מנהיגי עולם ויחד עם כלל ישראל. גדליה ניהל הכול בטוב טעם ובחכמה. הוא היה מוקיר רבנן ועמד תמיד לצד הרבנים כדי להוציא לפועל את כח התורה שלהם וסייע בחכמתו ובכוחו המעשי והפוליטי למפעלי התורה כדי להעצימם ולחזקם. היו לו יחסי אנוש מדהימים והודות לכך הוא השיג לרבנות הראשית משאבים וכוח אדם חיוני, במרוצת הקדנציות שלו כמנכ’’ל הרבנות בתקופות שונות בחייו. גדליה היה ידוע בקולו הערב. תפילתו הנעימה והמתוקה הייתה אהובה על הבריות ביניהם ש’’י עגנון, ידידו הטוב, ועוד רבים מחובבי החזנות בארץ ובעולם. אני כבר מתגעגע לאיש המיוחד הזה לחזן ולמנכ’’ל החכם בעל לב הזהב
ולחיוך החם שלו.
ג – עוד אני שם פעמיי לרחוב הנרקיס 7, לנחם את ידידי הוותיק הרב אביק שרייבר שליט’’א, רב כפר דרום ושבי דרום, נוחתת עלי בשורה קשה על הסתלקותו של איש יקר ומופלא: משה (מושקו) מושקוביץ ז’’ל, איש משואות יצחק, מחולל ההתיישבות המתחדשת בגוש עציון. מושקו, היה לוחם הלח’’י, איש אמונה שלחם כל חייו למען עם ישראל. הוא היה בעל מידות תרומיות של ענווה ומסירות נפש ובעל חזון גדול לבניין ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. הוא היה מנהיג ענק, בעל חזון ענק רק ללא גינוני מנהיגות וללא שררה. פעל כל חייו בצניעות ובנחישות לפיתוח החקלאות, התורה והיישוב בארץ ישראל ולבניין גוש עציון החוזר לחיים. הוא הגה בחכמתו הרבה את הרעיון לייסד ולהקים את העיר אפרת. ניגש מיד לעשייה ולבנייה – אומר ועושה חושב ובונה. לא לקח לעצמו דבר. לא נרתע מאתגרים ולא נשבר ממעצורים והקפאות. הוא אמר לי כמה פעמים שהוא אף פעם לא מסתכל אחורה, רק קדימה...
מושקו ידע שאין חיות, ואין זכות קיום להתיישבות בארץ ישראל ללא תורה. לכן הוא הגה ויזם את הקמת ישיבת הר
שוממים. כלתה רגל מרחוב יפו. אני צועד לפנות בוקר לכיוון הכותל בתחרות רק מול השמש העולה. ברחבת הכותל מעטים המתפללים הלב נצבט והדבקות
בתפילה מתגברת.
ב – אני ניזכר באירועים הגדולים של ‘הקהל’ בשלהי שנת השמיטה עם הרבנים הראשיים לישראל. התאספו כאן מול הכותל רבבות מבני ישראל עמדו צפופים והשתחוו רווחים. מי חלם שיום יבוא והרחבה תעמוד כמעט שוממה מחשש
הידבקות במגיפה.
המנהל של הרבנות הראשית באותם ימים היה האיש והאגדה ר’ גדליה שרייבר ז’’ל שעלה השבוע לגנזי מרומים. גדליה היה מפעל מהלך של חכמה, אמונה, טוב וחסד. הוא היה איש שכל עניינו בעולם היה להגדיל תורה ולסייע לפרט ולכלל בכל כוח וחכמתו. צורכי הציבור העסיקו אותו כל חייו ולעצמו לא ביקש דבר. נהניתי ממנו בעצה ובתושייה. היה לו מאור פנים מיוחד, חוש הומור, יידע עצום בתורה, בחזנות ובכל ענייני העולם. איש ענק בעל ענווה ענקית. כל מפגש איתו היה חוויה מיוחדת. כשהיה מנכ’’ל ‘ארגון תקוותנו’ פעל נמרצות למינוי ר’ אברום שפירא כרב ראשי לישראל. הרב אברהם אלקנה שפירא, בצניעותו הרבה, סירב להגיש מועמדות בכל תוקף. כמה שעות לפני חצות, מועד סגירת ההרשמה, התברר שר’ אברום חייב להיקרא לדגל לצד הראשון לציון המועמד הרב מרדכי אליהו. ר’ אברום נעתר ברגע האחרון ממש. מיד נשלפו בבהילות הטפסים הרבים וכל הצוות התגייס להשלים חתימות והמלצות ולסיים למלא את טבלאות ההרשמה. כמה דקות לפני חצות הסתיימה מלאכת ההחתמה הפנימית וגדליה מסר לי מעטפה עבותה מלאה בטפסים היקרים וציווה עלי ‘לטוס’ לוועדת הבחירות ולמסור את הטפסים לפני מועד סגירת הגשת המועמדים. טסתי כמצוותו... בדרך נס נעשתה לי קפיצת הדרך והגעתי בחסדי שמים
בזמן... והשאר היסטוריה.
שנים רבות עבדנו מול גדליה במסגרת תפקידו כיו’’ר ההנהלה בבית כנסת ישורון. סייענו בהפקת קונצרטים של חזנות שכה אהב ובפרסום אירועים נוספים ושיעורי הכולל הגדול שפועל בסמוך להיכל התפילה המרשים והמרווח. כאן התפללו כל גדולי האומה יחד עם
בראיון מיוחד
כדי שמפעל התורה וההתיישבות ימשיך
לשגשג ולפרוח בכול פינה בארץ.
ד – נסעתי גם השבוע לסעוד את אימי מורתי שהייתה זקוקה לי באופן דחוף, שעה שקיבלה חיסון שני בשעה טובה. בדרכי חזרה לירושלים נתקלתי במחסום משטרתי שמפקח על שמירת הסגר. עוד אני עומד בשיירה הארוכה הבחנתי בכמה נהגים ערמומיים, שתוך כדי הזחילה בתור למחסום התקינו על החלונות ועל גג רכבם דגלים שחורים כאילו הם בדרכם להפגנה פוליטית נגד הימין... ההפגנות הם תרוץ ציני לכיסוי על הפרות סגר המוניות ומסוכנות כמו ההתקהלויות על שפת ימה של תל אביב, תוך אי שמירת כללי הזהירות. כשהציבור החילוני שאמור להיות ‘ממלכתי’ ואמור לכבד את חוקי המדינה הציונית מצפצף ועושה צחוק מהחוק ומההוראות של משרד הבריאות ומביא לסכנת חיים את עצמו ואת זולתו, הוא אינו משמש דוגמא ומופת וכך גורר נערים מבולבלים ומוסתים, חילונים ודתיים, לפרוץ גדר ולקחת דוגמא שלילית, ליזום הפגנות מיותרות שמסכנות חיים. מלאך המוות מסתובב בחופשיות בשכונות הצפופות בערים ומלקט נשמות טהורות לגנזי מרומים. כמעט על כל פתח שני או שלישי מודבקות מודעות אבל שמבשרות בשורות איוב על עוד חללים במלחמת
המאסף על החיים.
קשה לי להבין את מי שמזלזל בהוראות ומסכן את עצמו ואת משפחתו וחבריו. יותר מאלף נפטרים בחודש אחד! מאות חולים קשה וכאלה שנותרים נכים לאחר הידבקות קשה בנגיף שמשאיר בהם צלקת
לכל החיים. אז בואו ניזהר כולנו ונשמור בע’’ה על הכללים. ניתן דוגמה טובה של ערבות הדדית ואהבת ישראל. יחד נציל חיים.
שבת שלום של שמחה בריאות ושמירה הדדית על החיים.■
ט״ז שבט ה'תשפ״א
8|