Page 10 - גילוי דעת
P. 10
יום גוש קטיף וצפון השומרון במערכת החינוך
תלוי ביסודותיו, כך גם סיבות החורבן תלויים בקלקול הרוחני. חז"ל לא ציינו את הסיבות הפוליטיות לחורבן בית המקדש וכן לא את הסיבות הצבאיות או אחרות אלא עסקו בסיבות הרוחניות (ג' עבירות, שנאת חינם וכו') ומשום כך זכרו של בית מקדשנו לא יורד מסדר חיינו כי יש לנו תביעה לתקן את המצב בכדי לאפשר את בנייתו מחדש. כך גם אנו מצווים להתבונן בסיבות שהולידו את אפשרות החורבן ומסירת חבלי ארץ לאויבינו ולעסוק בתיקון המצב, בכדי שזכרון זה יחולל בנו את השאיפה לתיקון המציאות, בכדי שניצור תנאים בעם ובארץ אשר יאפשרו את זקיפות קומתנו הרוחנית והלאומית ומתוך כך שיבה לכל חלקיה הק' של ארץ ישראל.
דורנו שראה ורואה בעיניו את חזון הגאולה המתגשם, שנישא על כנפי נשרים מגלות קשה לארץ מובטחת, חש באופן מובהק את עוצמתו של מלך עולמים, הקרוב אליו והשוכן בקרבו. הוא גם דור שחווה לעיתים את הצבי שמסמל את גאולתנו נכסה לעינינו ומסתתר מעינינו. אך יודעם אנו שגם בזמן שהצבי נכסה מעינינו הוא ממשיך את דרך הגאולה בפקודת ריבונו של עולם. והכיסויים הם החבלים והקשיים המכינים אותנו ללידת קומה נוספת
בגאולת ישראל.
אמנם טיבו של הזיכרון האנושי להתעמעם במרוצת הזמן, ומתוך כך מהעיסוק בחיי היום-יום משכיחים את העבר אך כל זה נכון אם עוסקים באבל ובחורבן כנחלת העבר, כאבל פרטי ורגשי של בכי וחורבן בלבד. אך אם יסוד הזכרון הוא שבנינו בהתיישבותנו בגוש קטיף קומה משמעותית של רוח ומסירות נפש באחיזה בארץ, הנחנו יסודות של העמדת התיישבות תורנית- חקלאית-תעשייתית, קשרנו את חיינו על כל רובדי האוכלוסייה בעם ישראל בתוך הגוש ומחוצה לו, לא שכחנו את עיירות הטבעיות מסביבנו, בנינו מרקם חברתי נדיר של אנשי תורה ומעש. ואפילו מאבקנו היה מתוך אחריות לאומית. ומתוך כך פועלים גם היום בהתיישבות, בונים קומה על גבי הקומה הקודמת ולא כמנותקת ממנה אזי זכרון זה יהיה זכרון פועל ויוצר בגאולתם של ישראל. זכרון שיניח קומה עליונה יותר, כללית יותר
בכדי שנאפשר את בניינו מחדש, אנו זוכרים את חורבן יישובים מארץ ישראל בכדי שנאפשר את בניינם מחדש, לזכור כדי ללמוד לקח מן העבר להווה ולעתיד: מתוך האבל על ירושלים נזכה לראותה בבניינה ומתוך זכרון חורבן היישובים נזכה
לבניינם ולבנין ארץ ישראל.
יש בזכרון נדבך נוסף, ריבונו של עולם, קורא הדורות מראש, המסדר ומנהיג את העולם ואת כל ארועיו, מביא לעולם מידי פעם ארועים בעלי משמעות בכדי לקדם את העולם, כדי לבנות בו קומה משמעותית יותר לקראת תיקון העולם. דילוג מצדנו על ארועי הזמן, כמוה כסתימת עין ממה שריבונו של עולם פועל בעולמו.
אופי הזכירה הוא זה אשר יקבע את ציון יום זה. אין אנו מציינים בערגה את חורבן בתינו הפרטיים בלבד, אין אנו מציינים את איבוד הנוף הטבעי והנוף האנושי המיוחד שהיו בגוש קטיף, על אף שאנו מצרים עליהם וכואבים אותם. אך כמו שחוזקו של כל בנין
בכל שנה, בכ"ב שבט מציינים במערכת החינוך את יום גוש קטיף וצפון השומרון. [השנה בזום ובמשחק מיוחד 'ההתיישבות ארץ מולדת' באתר מרכז קטיף] למה כ"ב שבט הרי ביצוע תוכנית ההתנתקות או ה'גרוש' היה דווקא בחודש אב? אלא יש בתאריך זה נקודת ציון משמעותית לכל אופי המאבק ולכל מה שהיינו רוצים שישאר מהמאבק ומכשלון תוכנית ההתנתקות, ומה הוא? בכ"ב שבט עלה היישוב הראשון שביישובי גוש קטיף, נצר חזני, על הקרקע, על שמו של השר מיכאל חזני מראשי הציונות הדתית. כן, גם אם נכשלנו, גם אם נפלנו עדיין בוער בעצמותיה של האומה החזון ליישב את כל ארץ ישראל, להמשיך לדבוק ברגבי אדמתה ולהפריח את שממותיה
תחת שלטון וריבונות יהודית.
כאשר אדם זוכר את העבר, יכול ללמוד ממנו לקח כיצד לתקן ולפעול בעתיד. הזכרון אינו רק כענין 'נוסטלגי' אלא יש בזכרון אמירה לפעולה מצדנו, לתיקון ושיפור וקריאת כוון לפעולה בעתיד. אנו זוכרים את חורבן הבית
צילום: AMOS BEN GERSHOM עמוס בן גרשום
ומקיפה יותר.■
MARK NEYMAN :צילום
MARK NEYMAN :צילום
ט״ז שבט ה'תשפ״א
10 |
כ"ב שבט
