Page 4 - גילוי דעת

“עשו אותו – כאשר אני מצווה אתכם”
הציווי לבנות משכן קשה להבנה וכי מלכו של עולם, “מלא כל הארץ כבודו” צריך משכן? צריך מקדש? אמנם ידועים דברי האלשיך הק’ שמדייק שהשכנת השכינה היא בתוכנו, בתוכו של כל אחד ואחד, אך הרי התורה מצווה על בניית משכן ממש. אם כן מה יש צורך
בצמצום שכינתו של הקב”ה במקום?
במדרש [מד”ר לד] כתוב שזו שאלת משה רבנו: “’התחיל מתמיה ואומר: כבודו מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי מקדש’? ועונה הקב”ה: ‘ארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה’”. בהמשך המדרש נראה שבקשת משכן באה מצד ישראל והקב”ה הרשה לנו לבנות משכן: “עשו מה שאתם חפצים, אלא עשו אותו כאשר אני מצווה אתכם”. אמנם איני צריך את המשכן אך אם אתם רוצים, אז בבקשה אך עשו לפי הציווי שלי! משמעות הדבר שהצורך במשכן
זה אלי ואנוהו
כץ ולעניין! | שילה כץ | מנהל היחידה ללימודי חוץ גבעת ושינגטון, יועץ זוגיות ונישואין
התופעה של צורך ב”זרימה” בעבודת ה’, האמירה “תעשו מה שאתם מרגישים”, “מה שנכון לכם” אינן יכולות לסתור את עקרונות ההלכה והשולחן ערוך. התורה וההלכה חייבים להיות מדוייקים, כל זיוף, כל שינוי, ללא קבלת המרות ההלכתית מהווה פגיעה חמורה בסדרי עבודת ה’ ויש להם השלכות עומק ורוחב. נכון, לא כל דבר אנו מבינים ולא עם כל דבר אנו “זורמים”... אך מי אנו שנסנן הלכות פסוקות? מצוות מבוארות? סייגים, הלכות דרבנן ואף לפעמים איסורי דאורייתא ממש? אם אנו לא מבינים, החסרון הוא בנו ועלינו לעמול ולשקוד בענווה גדולה כדי להבין. ואם אחרי הכל עדיין איננו מבינים, נמשיך לעשות את שהתחייבנו ונתפלל שנזכה להבין בהמשך. “עשו מה שאתם חפצים, אלא עשו אותן כאשר
אני מצווה אתכם”.■
כפתורים, גביעים, ארגמן, תולעת שני, שש, עצי שיטים ועוד. הגמרא במסכת שבת אומרת "'זה אלי ואנוהו' התנאה לפניו במצוות, ע ֵשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין” (דף קלג’ עמוד ב). גם ביחסים שבין בני הזוג יש להשתדל להתנאות לפניו או לפניה במעשים. תמיד תשתדלו לתת יותר, לעשות יותר, לפנק יותר. הכול, כמובן, חייב לבוא מתוך רצון ואהבה ולא מתוך אינטרס צר ואנוכי.
חיי זוגיות בריאים אינם חיים של פנקסנות, אלא חיים של נתינה. מתחילים מצעד קטן של נתינה ללא תנאי, ממקום לא מתחשבן, נתינה נקיה ללא חשיבה על התוצאה. נתינה כזו מבטאת התחייבות רגשית ופותחת פתח לקרבה ולחיזוק
הקשר.
דעו , כי המעט יותר שתעשו יגרום לצד השני לעשות הרבה יותר.
■.moc.liamg@1goozeem
הוא צורך אנושי אך בנייתו והעבודה בו חייבים להיות: “כאשר אני מצווה אתכם”.
למדנו עקרון חשוב מאוד בעבודת ה’, העבודה חייבת להיות מדוייקת. עבודת ה’ וקיום המצוות הם מהמדעים המדוייקים, הם לא “מדעי הרוח וההסתברות”. זו עבודה הדורשת דיוק מירבי, שום דבר לא בערך... זמן כניסת שבת, ארבע אמות ברשות הרבים, שיעור אכילת מצה, הנחת תפילין והלכות
מזוזה וכו’.
עבודת ה’ אינה לחיות במציאות מופשטת מגדרי החיים. המקדש מלמדנו שצריך סדר ודיוק בעבודת ה’, סדר של מדרגות שונות בקדושת המקום [חו”ל, א”י, ירושלים, קודש, קודש קדשים] וכן מדרגות שונות בקדושת הזמן [יו”כ, שבת, מועד, יום חול] ומדרגות שנות
בקדושת האדם [ישראל, כהן, לוי].
ממתק לשבת | הרב גבי קדוש - רב מועצה אזורית בני שמעון
חלק מקבוצה: קהילה, חברה, לאום, דת. האדם אינו אי בפני עצמו, הוא שייך ובדרך כלל גם רוצה להיות משויך.
רק בסדום כל אחד חי לעצמו ללא כל רצון להתחבר, להשתייך או להצטרך אל האחר. רק בסדום האינדיבידואליות המוחלטת גברה על הבריאות הנפשית
של האדם הרוצה שייכות.
בחיים הזוגיים הרצון להתחבר, להשתייך ולהתאחד מקבל חיזוק משמעותי ומחייב.
בני זוג חייבים להיות בדרגת חיבור, שיתוף ושייכות של האחד לשני יותר מאשר עם בני הקהילה והחברה שסביבם. אם כלפי הקהילה והחברה האדם משתדל להית תורם ומסייע, בזוגיות הוא חייב להיות הרבה יותר מעורב, תומך, נותן
ושותף פעיל.
אנו מתחילים השבת בקריאת סדרת הפרשיות המדברת על בניית המשכן וכליו. התורה מתארת לפרטים את כלי המשכן בתפארתם ויופיים העשויים ממיטב החומרים: זהב טהור, שמן זית זך, מעשה חשב, זר זהב, אבני חושן,
המשנה במסכת אבות (פרק ה’ משנה י’) אומרת:
“האומר שלי שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום”. עולה השאלה מדוע? האדם השומר את שלו לעצמו ומכריז בקול שהאחר ישמור את אשר לו לעצמו, מה כל כך רע בכך?
מידת סדום?
ע”פ “מודל האדם” של אלפרד אדלר רופא ופסיכולוג יהודי (1870-1937), ישנן דרכים רבות להבין את האדם, את נפשו ואת הדרך שבה הוא מתנהל בעולם. אך בראש ובראשונה אנחנו יצורים חברתיים: הקיום הפיזי והפסיכולוגי שלנו תלוי בקשר עם האחרים. לכל מה שאנו חושבים, מרגישים ועושים יש הקשר חברתי. אדלר מבין כי האדם הוא גם, כמובן, ייצור ביולוגי, אך המוטיבציה החברתית קודמת ויש לה עדיפות ראשונית. הפיכת סדר העדיפויות יכולה להעיד
על פתולוגיה.
החיים שלנו כבני אדם, כחלק מחברה אנושית, עוד לפני היותנו יהודים הערבים זה לזה, מיוסדת על היותנו
גם ביחסים שבין בני הזוג יש להשתדל להתנאות
לפניו או לפניה במעשים. תמיד תשתדלו לתת יותר, לעשות יותר, לפנק יותר. הכול, כמובן, חייב לבוא מתוך רצון ואהבה ולא מתוך אינטרס צר ואנוכי
ז׳ אדר ה'תשפ״א
4|
למדנו עקרון חשוב מאוד
בעבודת ה’, העבודה חייבת להיות מדוייקת. עבודת ה’ וקיום המצוות הם מהמדעים המדוייקים, הם לא “מדעי הרוח וההסתברות”. זו עבודה הדורשת דיוק מירבי