Page 23 - גילוי דעת

נדידת הציפורים
אסף סלע, רכז תחום טבע – קשת יהונתן
תעופה אקטיבית היא תעופה פעילה, נפנופי כנפיים רצופים. צורת הנדידה הזאת מאפיינת לרוב עופות קטנים: ציפורי שיר, ברווזים ועוד. הנדידה תתבצע בעיקר בלילה משתי סיבות: חיסכון באנרגיה – כשפחות חם מאבדים פחות אנרגיה. ונדידה בלילה בטוחה יותר לעופות
הקטנים שנמצאים בסכנת טריפה.
היתרון – נדידה מהירה.
החיסרון – הנדידה דורשת המון אנרגיה, מה שמחייב את הציפורים לעצור “לתדלק” ולאגור המון שומן.
שתי הצורות האלו גורמות לכך שישראל הופכת להיות גשר צר ופורה, בין הים התיכון למדבר הסורי הצחיח, ומביאות מעל חצי מיליארד ציפורים מאירופה ואסיה בכל עונת נדידה לחצות את ישראל לאורכה. בסתיו, בנדידה דרומה, העופות הנודדים עוצרים בישראל להצטייד ולאגור שומן ואנרגיה לפני החצייה של הסהרה. ובאביב הם מגיעים תשושים ורעבים אחרי
החצייה.
ולסיום, ממש עכשיו זה מתחיל! האביב כבר כאן! והציפורים ממהרות לחזור אל אתרי הקינון כדי להעמיד דור צאצאים חדש! ציפורי שיר ועופות קטנים אחרים אוגרים שומן במהלך היום, חסידות, עגורים ודורסים ראשונים נראים בשמיים. צאו
והרימו ראש וחפשו את הציפורים הנודדות!
למי שמעוניין לצאת ולראות את אלפי הציפורים הנודדות בימים אלה, אנו ממליצים לצאת לאחד מאתרי הצפרות בעמק החולה ולחזות בלהקות העגורים, החסידות ושאר הציפורים העושות דרכן לארצות הצפון. מקום נוסף מומלץ לצפייה בחסידות ומגוון עופות נודדים הוא “אגם קשת”
הממוקם מצפון למושב קשת.
רוצים להצטרף לקבוצות הווטסאפ שלנו ולקבל עדכונים על סיורי טבע פריחה וצפרות איכותיים עם מדריכי “קשת יהונתן” שלחו
הודעה “להצטרף” למספר 054-6960503■
כל העופות מלבד “היציבים” נודדים. מהי נדידה? ולמה עופות נודדים?
נכון, הגננת בגן חובה סיפרה לנו שהציפורים נודדות כי קר? אז זהו, שלא. לכל הציפורים כסות נוצות שמבודדת ושומרת על חום גופם, ממש כמו פוך. אז למה בכל זאת לנדוד? בחורף הצפוני מקורות המים קופאים, האדמה מכוסה בשלג וכמעט אין מזון. כך קשה לציפורים לשרוד. ובאביב, העופות עוזבים את אתרי החריפה שלהם כדי לחזור הביתה, למקום שבו בקעו מהביצה
בכדי להעמיד דור חדש.
הכול תלוי במאגרי המזון: הבז השחור מקנן בנגב, ומתזמן את עונת הקינון שלו כך שגוזליו יבקעו בעיצומה של נדידת הסתיו וכך יהיה לו מלאי מזון להאכיל בו את גוזליו. החיויאי הוא דורס גדול הניזון בעיקר מנחשים, ומקנן בארץ ישראל, שבה יש שפע של נחשים בעונת הקיץ. הוא עוזב לאפריקה בחורף, בזמן שפעילות הזוחלים יורדת בצורה ניכרת. אוכלי הזרעים כגון הפרוש והפצחן, ניזונים בעיקר מזרעי עצים מחטניים מגיעים לכאן בחורף, אך חוזרים לקנן בצפון הרחוק, שם מבשילים זרעי היערות בדיוק בזמן הגעתם.
צריך לזכור שנדידה בישראל מתרחשת כמעט כל השנה, אבל יש שתי עונות עיקריות – אביב וסתיו. בסתיו הנדידה היא דרומה, מאירופה לישראל ולאפריקה. באביב הנדידה היא צפונה,
חזרה לאתרי הקינון.
יש שתי צורות לנדידה – תעופה פאסיבית ותעופה אקטיבית:
תעופה פאסיבית מאפיינת לרוב עופות גדולים, בעלי כנפיים ארוכות ורחבות שמאפשרות דאייה. לדוגמה: חסידות, שקנאים ודורסים גדולים. איך זה קורה? הקרקע מתחממת מהשמש ומתחילה לפלוט חום, האוויר שמעליה מתחמם ומתחיל לעלות למעלה, הציפורים מנצלו את כנפיהן הארוכות ועולות מעלה בסיבובים במה שנקרא “תרמיקה”. לאחר שהציפורים מגיעות לגובה מספק, תופסות כיוון וגולשות בכנפיים פרושות.
היתרון – חיסכון אדיר באנרגיה.
החסרונות – הנדידה איטית יותר, ומתבצעת רק ביום ורק מעל קרקע מוצקה.
בימים אלה מתחילות להיאסף במישורי העשב של רמת הגולן אלפי חסידות לבנות. בשמיים עפים מאות עגורים לכיוון צפון ובכל יום נצפים בשטח מיני ציפורים שלא היו כאן כל החורף.
מי אלו? לאן פניהם מועדות? ולמה עכשיו?
לעופות בישראל ארבעה סטטוסים עיקריים: חולפים – עופות שרק נודדים דרך ארץ ישראל לאפריקה ובחזרה. חורפים – עופות שבאים לבלות פה את חודשי החורף וחוזרים באביב צפונה. מקייצים – עופות שבאים לקנן בארץ ובסתיו עוזבים דרומה. ויציבים – הציפורים שנמצאות
כאן כל השנה.
|23
כ״א אדר ה'תשפ״א