Page 24 - גילוי דעת

ר’ אלימלך מליז’נסק הילולת יום פטירתו כ”א אדר.
ישראל פרנס
לנדודים ולתיקונים היה רבי זושא מאניפולי.
רבי אלימלך דגל בענווה ובשפלות הרוח כדרך לעבודת ה’ ואמר, שאדם מישראל אינו יכול למלא אחר ייעודו, אלא אם הוא דבק בצדיק ומתעלה
באמצעותו.
רבי אלימלך חיבר את “התפילה קודם התפילה” המופיעה בכל סידור ובה נכתב “אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם...” תפילה זו הולחנה בכישרון רב על ידי יוסי גרין ושר אותה ברגש אברהם פריד והיא נהפכה לשיר
המחבר ומאחד.
רבי אלימלך בן הרב אליעזר ליפמן נפטר בכ”א אדר התקמ”ז 1786 ומקום קבורתו בליז’נסק, מקור של תפילות וישועות.
זכותו תגן עלינו. ■
לתת שם, גילה הבעל לרעייתו, כי הבטיח לצדיק, שאם יולד לו בן הוא יקרא לו “אלימלך”. האישה כמובן, סירבה ואמרה שהיא הראשונה שצריכה לתת שם לילד כנהוג, ואם הוא רוצה שייתן את השם “אלימלך” בתור שם שני. הוא שאל אותה “מה השם הראשון שאת רוצה לתת?” אמרה “נעם”. ויקרא שמו בישראל של הרך הנולד “נעם אלימלך”. זהו שמו של הספר, שכתב רבי אלימלך והוא ספר ובו סגולות רבות, ויולדות נוהגות לשים
אותו למראשותיהן ללידה קלה.
וגם אני באחת מנסיעותיי לצדיק ביום ההילולא ביקשתי שידוך לבתנו רבקה ושנה לאחר מכן, חזרתי להודות לרבי על השידוך המוצלח.
רבי אלימלך היה מתלמידי המגיד ממזריטש ורבו של החוזה מלובלין. אחיו שאיתו יצא לגלות,
יהלומן חסיד, נסע מדי שנה להשתטח על ציונו של רבי אלימלך מליז’נסק ביום ההילולא. ימים ספורים לפני נסיעתו עסק במסחר עם יהלומן אחר, שהיה נראה עצוב ומר נפש. שאלו לפשר העניין? והשיב שהוא נשוי שנים מספר ולא זכו לפרי בטן. אמר לו החסיד “אני נוסע בעוד כמה ימים לליז’נסק בבקשה בוא איתי אפשר לפעול שם ניסים וישועות”. הבחור לא התלהב. ואמר, שאינו מאמין בעלייה לקברים וסירב בנימוס. החסיד לא ויתר וקנה מיוזמתו כרטיס טיסה לחברו
ונסעו שניהם.
בהגיעם לציון הקדוש, חבש האורח כובע לכבוד המקום וכשנכנסו הפציר החסיד בחברו, שיבקש בכל כוחו ויבטיח משהו לצדיק. וכך היה.
לאחר, תשעה חודשים נפקדו בבן, וכשהגיעו
כ״א אדר ה'תשפ״א
24 |
ספר תורה חדש הוכנס לבית הכנסת העתיק בפקיעין
גיל סגל, סגן יו''ר ההסתדרות הציונית העולמית אמר כי:
''הכנסת ספר תורה לבית הכנסת העתיק של פקיעין מהווה אירוע מרגש ומעצים לעם היהודי באשר הוא. בעשורים האחרונים הגברת מרגלית זינאתי פועלת במסירות אין קץ לשימור המורשת היהודית בפקיעין שקיימת מאז חורבן בית שני, ובעשייתה מהווה גשר
וסמל לציונות בדורנו".
שומרי הגחלת מפקיעין.
במהלך הטקס בירכה מרגלית זינאתי את ברכת הכוהנים והודתה לקהל שהגיע בימים בהם בשל הקורונה מעטים המבקרים באתר. "זה חלום שלי הרבה שנים, ואני מתרגשת
שזכיתי לרגע הזה" אמרה.
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית: "תדע כל אומה בעולם כי העם היהודי חי במולדתו, בכור מחצבתו ושורשיו נטועים עמוק באדמתה. הכנסת ספר התורה לבית הכנסת העתיק בפקיעין ריגשה אותי עד דמעות. עבר והווה, שייכות וזהות, מסורת וזיכרון, מתרכזים כאן בפקיעין וסוגרים את
המעגל המדהים הזה של שיבתנו לארץ.
הגב' מרגלית זינאתי, 'שומרת הגחלת היהודית'. היותה נצר לשושלת יהודית מבית שני והעובדה שהיתה במשך שנים היהודיה היחידה בפקיעין, מעוררת תחושת השתאות וגאווה. אני מאחל לה עוד שנים רבות של בריאות ובטוח שעוד רבים אחרים ימשיכו וישמרו על הגחלת והקשר היהודי למקום
עצום זה".
אירוע הכנסת ספר תורה מרגש ומיוחד התקיים ביום שלישי שעבר בבית הכנסת העתיק בפקיעין, מבנה שעל פי המסורת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה.
ספר התורה הוכנס על ידי מרגלית זינאתי בת ה-89 , שומרת הגחלת ונצר אחרון בפקיעין ליהודים מתקופת הבית השני, ומי שהדליקה
משואה בשנת 70 למדינת ישראל.
האירוע התקיים בנוכחות קהל מצומצם בהתאם למגבלות הקורונה, ובמעמד יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל וסגן יו''ר ההסתדרות הציונית העולמית גיל
סגל.
המועצה הציונית מבית ההסתדרות הציונית העולמית מפעילה את אתר המורשת בית זינאתי ובית הכנסת העתיק בפקיעין משנת
2014.
את המקום פוקדים מדי שנה עשרות אלפי מבקרים שמסיירים באתרי פקיעין העתיקה. מתוודעים לכפר בו חיים בני ארבע דתות יחדיו וזוכים לביקור מרגש והיכרות עם סיפורם של
אוריאל רוזנבאום, מנהל בית זינאתי: "מדהים לראות איך מרגלית זינאתי בחייה ממשיכה לסמן לעצמה מטרה, לחלום ולהגשים. האישה הגדולה הזו היא סמל ליהדות המחוברת לאדמה, לרבי שמעון ולספר תורה, והכל
בפשטות ובצניעות" ■ ַה י י ה ר
שיחות שנוגעות ב