Page 18 - גילוי דעת

אז מה חייב להיות כלול בהסכמים הקואליציוניים?!
אודי טנא |אודי טנא יועץ תקשורת ומנהל משברים בעל חברת טנא תקשורת
המסתננים בתושבי השכונות. ללא מאבק הגבורה של החלוצים האמיתיים בעת הזו שפי פז, דורון אברהמי ושאר תושבי השכונות, סודן הייתה פותחת את השגרירות הרשמית שלה
בשכונות דרום העיר.
שלא נתבלבל, גם אי פינויו של המאחז הבלתי חוקי “חאן אל אחמר”, על אף החלטה מפורשת של בג”ץ בנושא, היא תעודת עניות לנבחרי הציבור שלנו.
אז נכון, אנחנו כבר אחרי מערכת הבחירות וכעת מתכוננים לתרחישים הפוליטיים השונים שאנו מקווים שיובילו להרכבת קואליציה יציבה, אך שום ממשלה שתקום לא יכולה להתעלם
מדבר אחד שלשמו היא נבחרת: למשול.
נושא הריבונות בחלקיה השונים של מדינת ישראל מזוהה משום מה עם תומכי ההתיישבות. כלל לא מדובר על שאלה של ימין או שמאל, אלא האם מדינת ישראל שולטת בשטחה.
אם יהודים צריכים לעלות בצורה מצומצמת מאוד להר הבית תוך שמירה מוגברת של עשרות שוטרים, בעוד שאנשי הוואקף מסתובבים חופשי ומשחקים כדורגל במקום הקדוש ביותר
לעם היהודי, הרי שריבונות איננה קיימת בצורה מספקת.
הגיע הזמן להפסיק להפריח סיסמאות של ריבונות ולפעול בראש ובראשונה להחיל אותה בשטחי מדינת ישראל הקיימים. זו לא מילה גסה שמדינת ישראל תגן על אזרחיה וביטחונם. האמירה, ערב הבחירות, כי יוקם משרד לביטחון תושבי הנגב
והגליל היא קריאת כיוון נכונה, אך אינה מספקת.
כעת עם התחלת המו”מ הקואליציוני ראוי שביטחון האזרחים יגולם בצעדים ממשיים ולא בהבטחות סרק. אם בני ישראל הצליחו לצאת ממצרים על אף שהיו שם מאות שנות עבדות, גם מדינת ישראל חייבת לצאת מהשעבוד הזה ולהחיל את
ריבונותה, כמו בימים ההם, כך גם בזמן הזה.■
טור זה נכתב עוד בטרם נודעו התוצאות הסופיות של מערכת הבחירות והוא מציב בפני נבחרינו הישנים והחדשים מטרה אחת מרכזית שחוצה מפלגות – החזרת הריבונות והביטחון
לאזרחי ישראל.
רק ביום ראשון האחרון התקיימה עצרת מחאה של תנועת “אם תרצו” מול בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעקבות דיון בעניינו של אריה שיף, מי שירה בפורץ שרצה לגנוב ממנו את רכושו מביתו שבערד. המקרה של שיף לצערנו, אינו ייחודי ומעיד על הבעיה העצומה שקיימת היום בנגב ביתר שאת, אך קיימת לצערנו גם בחלקי הארץ השונים: היעדר ריבונות.
נכון, ריבונות ביהודה ושומרון היא אסטרטגית להמשך שגשוגה של מדינת ישראל, במיוחד לאור הגידול הטבעי שיש באוכלוסייה המתגוררת שם.
אך על מדינת ישראל להחיל דה-פקטו ריבונות על חלקי הארץ שכבר נמצאים בשטחה. צריך לומר את האמת, בשנים האחרונות למדינת ישראל יש הישגים רבים, אך אות קין מתנוססת בכל נושא הביטחון האישי. לדאבון הלב, הנגב
הפך להיות “מארב פרוע”.
כל מי שגר בדרום יודע שעוד לפני שהוא משלם לקבלן על הלבנה הראשונה בדירה שקנה, הוא צריך לתת דמי חסות (פרוטקשן בלעז) לבעלי הבית האמיתיים בשטח: בני המיעוטים שמטילים את פחדם על כל תושבי האזור. כל חייל מילואים יכול לספר על תופעת גניבות הנשק מצאלים שכל הזמן רק מתגברות או על חממות גידול סמים בתוך שטחי אש של צה”ל.
שמוסיפים לכך את הידיעה המזעזעת האחרונה על אונס ילדה בת 10 במיטתה באחד מיישובי הדרום הרי שאנחנו מבינים כי הפסדנו בענק. אמרתו של בן גוריון כי “בנגב יבחן עם ישראל ומדינתו” מקבלת בשבועות האחרונים משנה תוקף.
המצב ביתר המקומות לא טוב יותר. בדרום תל אביב שולטים
אסור שנושא הריבונות בנגב ובחלקי הארץ יזוהה רק עם ההתיישבות. כלל לא מדובר על שאלה של ימין או שמאל אלא האם מדינת ישראל היא בעלת הבית בשטחה.
שאל את כשרלוק
את הכדורים ללא מים.
שיהיה בעזרת השם לתועלת ולבריאות טובה,
חג כשר ושמח, תבשר בשורות טובות, כשרלוק.
(המידע מלוקט מקובץ הנחיות “כשרות תרופות לחג הפסח” שנערך על ידי הרבנות
הראשית לישראל בשיתוף עם ועד הכשרות של בד”צ העדה החרדית) ■
תשובה:
שלום יקירי, מי ששוכב במיטה מפני חוליו, או הסובל מכאב חזק עד שנחלש כל גופו, וכן המתהלך כבריא אבל עלול ליפול למשכב אם לא יקבל טיפול מבעוד מועד כגון חולה אסטמה, סכרת, דלקת פרקים או הסובל ממחלת לב אף שאינה מסוכנת, מותר לו
לקחת כדורי בליעה.
אפילו אם הם מוקשים על ידי חומר חמץ או ממותקים על ידי חומר חמץ, אך יבלע
שאלה:
כשרלוק, מה שלומך?
יש לי קרוב משפחה שחלה לאחרונה, והרופא הורה לו לקחת תרופה שאיננה רשומה ברשימת התרופות הכשרות לחג הפסח.
מה עליו לעשות?
י״ג בניסן ה'תשפ״א
18 |