Page 16 - גילוי דעת
P. 16
יקב ירושלים אגודה חקלאית, מהיקבים הוותיקים בארץ, היחיד בעיר הקודש ירושלים, הוא גלגולו של יקב שהקים יונה מנדלסון חסיד חב”ד בשנת 1951 בין חומות העיר העתיקה בירושלים. בהמשך עבר היקב ל”שכונת גאולה”, לימים התמקם באזור התעשייה “עטרות”, שם הוא נמצא עד היום. בשנת 2006 רכש את היקב עופר גואטה. היקב לא היה חלום חייו. סיפור הרכישה, התגלגל במקרה לידיו. לאחר התלבטות לא פשוטה, והתייעצות משפחתית הוא קיבל רוח גבית חזקה ממשפחת מנדלסון, והחליט ללכת על המהלך וקנה את היקב. גואטה איש עסקים בן 60, מתגורר עם משפחתו במושב “בני ראם” באזור המועצה האזורית נחל שורק (אזור גדרה), הוא אב ל-6, עוסק בין השאר בשיווק מזון תאילנדי לעובדים זרים. ליקב הוא נחשף כמשווק, ונוצרו קשרים טובים וחבריים עם בעלי היקב. כמושבניק היה מחובר בעיקר לתחום החקלאי ולכרמים, את כל נושא ייצור היין ותפעול יקב הוא למד תוך כדי תנועה. זה סיפור יפה על יין ואנשים טובים, סיפור של יקב שב-14 שנים גדל והתפתח להיות יקב גדול המייצר יינות ירושלמים איכותיים.
רגע לפני פסח, לפני שנשב לליל הסדר, נקרא את ההגדה ונשתה ארבע כוסות יין, זה זמן מצוין לשמוע על אחד היקבים הוותיקים והמיוחדים בארץ. יקב שיש בו חיבור נפלא של עבר והווה, יקב ירושלמי שמחובר
להיסטוריה של העיר.
אני קובעת עם עופר להיפגש ביקב. הווייז מוביל אותי לאזור התעשייה “עטרות”, אני יוצאת מהרכב ומגיעה לחלק האחורי של היקב, ריחות עזים של יין מקבלים את פני, אני אוהבת להגיע למקום ולהריח, וריחות היין המשכרים מכניסים אותי ישר לאווירה. אני מחפשת את עופר, בחור צעיר על מלגזה מקבל את פני במאור פנים, ומבקש מאחד העובדים להוביל אותי למשרד. בהמשך יתברר שהצעיר הוא גלעד, בנו של עופר, שנכנס לעבוד בעסק המשפחתי. המשרד נמצא על הגג, המרפסת צופה על “אבו טור”. שולחן בוצ’ר גדול ותצוגה מרהיבה של יינות באולם הישיבות. אני מתרשמת מהתוויות ובה מיתוגים ירושלמים, מתברר שכרגע היקב בתהליך מיתוג מחודש, מקווה שאת היינות בעלי השמות הירושלמים ישאירו. אני נפגשת עם עופר הבעלים שמציג בפני גם את כרמית ארנרייך, סמנכ”לית השיווק, וליאור לקסר היינן הראשי ומנכ”ל היקב. ליאור יינן ותיק, עבד שנים ביקב כרמל למד בצרפת ועבד ביקבים רבים בעולם. ליאור הביא איתו ליקב רוח חדשה וטעמים נפלאים. גלעד, הבן, כרגע לומד את העסק מכל הכיוונים. למרות שעת הבוקר, ואני רגילה לקפה בשעה הזאת, אנחנו מתחילים בטעימת “לחיים” ביין לבן קליל ועדין בדיוק כמו שאני אוהבת. אני מתלהבת מהיין ועופר מספר שהיינות שלהם כל כך טובים בזכות הענבים שמהם יוצר היין. מדובר בענבים שגדלים באזור הרי השומרון. אני מקבלת טעימה קטנה על סיפור האדמות באזור, אחד מאזורי היין המובחרים ביותר בישראל הממוקם ברום 800 מ’ ויותר מעל גובה פני הים. הקרקע היא אדמת טרה רוסה מאווררת המתאפיינת במינרליות גבוהה. האזור מאופיין בלילות
קרים לאורך כל השנה, רוחות קלות במשך היום ולחות נמוכה ביותר.
מכרמים אלו קולטים ביקב ענבי קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, פטיט ורדו, פינו נואר, סוביניון בלאן, גוורצטרמינר ושרדונה, המיועדים לסדרות האיכות הגבוהות – רזרב וספיישל רזרב.
זה נראה יקב מאוד גדול כמה בקבוקי יין אתם מייצרים בשנה?
“היום אנחנו מייצרים כ-3 מיליון בקבוקי יין בשנה, כשהגעתי ליקב יצרנו 200,000 בקבוקים בשנה, עשינו קפיצת דרך מאוד גדולה ב-14 השנים האחרונות, ואנחנו כל הזמן מתפתחים ומשתדרגים. לאחרונה
ממש התחלנו בתהליך מיתוג מחודש כדי להרחיב את מעגל הלקוחות שלנו ולפרוץ לקהל יעד חדש. לפני החג השקנו כמה מסדרות היין במיתוג החדש, ובהמשך השנה יצאו עוד סדרות. החלפנו את התוויות ואנחנו כל הזמן מתפתחים ומתחדשים לטובת קהל הצרכנים, מתוך
רצון להפיץ את יקב ירושלים בכל מקום בארץ ובעולם”.
אוויר הרים
צלול כיין
עופר גואטה, יקב ירושלים
יעלי אליה מדי
י״ג בניסן ה'תשפ״א
16 |
