Page 16 - גילוי דעת

שקופים
וכואבים
גדליה, כתב אמן
אחרי ימי השואה והזיכרון, הגיע הזמן להכיר גם את השכולים השקופים: נפגעי השכול האזרחי. אולי בעזרת ציון ‘שבת מודעות לשכול האזרחי’, הכאב הסמוי מן העיין יקבל סוף סוף הכרה חברתית וציבורית.
אחים, אלמנים ואלמנות ויתומים. לצער כולם הממסד והחברה שכחו את משפחות הנפטרים. המינימום המתבקש להגיע למשפחה ולהציע לה טיפול רגשי. אך אין מענה. מדינה שלמה יודעת לעצור מלכת ביום הזיכרון, ולתת כמויות של אמפתיה, אהבה והכרה. אבל כשאדם מהשורה מאבד את היקר לו ממחלה או מנסיבות טרגיות אחרות, הרבה פעמים האנשים סביבו לא
יודעים כיצד לנהוג.
פיני מתכנן בע”ה בימים הקרובים לצאת בקמפיין גיוס משאבים ולהוציא קול קורא לסיוע למשפחות שאיבדו את יקיריהם מנגיף הקורונה לקבלת טיפול רגשי. היכן שהמדינה לא נמצאת, אנחנו כחברה חייבים להיות.
“אין שום כוונה להשוות את מעמד השכול למשפחות השכול הלאומי”, מדגיש אלישב רבינוביץ’, אחיה של דסי ע”ה. “ברור לי שכחברה וכמדינה אנחנו מוקירים תודה וחבים את חיינו לחללי צה״ל ולמשפחותיהם ואנחנו רוצים ומחויבים לתמוך בהם בכל צורה: ממלכתית, קהילתית ואישית. איני מבקש להשוות אבל אני כן חושב שאפשר ללמוד ממנגנוני התמיכה המדהימים וממיזמי ההנצחה המכבדים שפותחו סביב השכול הלאומי ומהם
להתרחב גם לתמיכה בשכול האזרחי”.
אחרי שנים של מאבק לטובת חקיקה שתכיר במשפחות השכולות האזרחיות, פיני מעביר את הזרקור לקהילה לחברה הישראלית. כך נולדה שבת “וידום אהרון”, אחד ממיזמי העמותה, שבת של מודעות ארצית לשכול האזרחי שבה קהילות, תנועות נוער, מכינות, רבנים ואנשי רוח יוכלו לעורר שיח, ולתת לראשונה מקום להורים, לאחים ולבני הזוג לספר על שאיבדו. אירוע זיכרון משלים לימי הזיכרון הלאומיים. השנה עלה הנושא בתוכנית הלימודים של החמ”ד, שבה ילמדו במהלך השבוע בסיום ימי התשועה והזיכרון על
נושא השכול האזרחי.
השבת, פרשת אחרי מות קדושים, שבה מסופר על מות שני בני אהרן, תערך זו השנה השלישית ברציפות “שבת מודעות לשכול האזרחי”.
לא לחינם נבחר המועד דווקא על פי פרשת השבוע. בפרשה זו מאבד אהרן הכהן שניים מבניו ברגע אחד, ותגובתו הרועמת היא אחת: שתיקה. “וידום אהרן”, מספרים הפסוקים, ובדרכם התמציתית מתארים את הכאב שאין מילים שיכולות לתארו. זה בדיוק. המקום לזעקה. מקום לשתיקה. פעם ראשונה שבה כולנו נעשה את המאמץ ונביט בעיניהם של מי שאיבדו את
היקר להם מכל, מתוך שותפות וסולידריות.
פנינו לראשי קהילות, מכינות, ומתנ”סים להירשם לקבלת דפי מקורות ללימוד. השנה הוכנו מגוון דפי לימוד למעבירי השיעורים בקהילה, למשפחה לשיחה בשולחן השבת, ללימוד אבות ובנים, לתנועת הנוער, למתנ”סים,
למדרשות ולמכינות. דפי המקורות מותאמים לכל מגזרי הקהילות.
24 שנה עברו מאז שדסי רבינוביץ’ נפטרה ממחלת הסרטן כשהיתה בעשור השני לחייה. סיפורה של דסי עלה למודעות הציבורית בעקבות ראיונות בתקשורת שנערכו בעת מחלתה. בראיונות הציגה דסי את משנתה הייחודית בשאלת ההתמודדות עם מחלת הסרטן בעזרת הפצת השמחה
הלאה, למרות הכאבים.
ביטוי לדרך חייה המחויכת תועד בשיר “עיגולי השמחה”, שאותו יצרה בצורה ספונטנית, בזמן השארת הודעה בתא קולי שנמצאה לאחר מותה. תוכן השיר והמסרים העולים ממנו הפך, לימים, לנחלת הכלל והגיע למערכי לימוד בכל מסגרות החינוך והחברה, בבסיסי צה”ל, במערך לימודי של משרד החינוך, בתוכניות לימוד בקהילות יהודיות בתפוצות ואף הפך
להשראה לשירו הידוע של עמיר בניון “שמחות קטנות”.
ההורים, ברוריה ופיני רבינוביץ’, עוסקים שנים במורשתה של בתם. ברוריה מעבירה שיחות בארץ ובעולם על התמודדות עם מצבים שונים בחיים מתוך אמונה ושמחה, על התמודדותה של דסי עם מחלת הסרטן. התמודדות
בשמחה ואמונה שדרשה עבודה עצמית והכול מתוך שמחה ואמונה.
“דסי נאבקה למען זכותם של החולים לקבל חוות דעת שניה ויחס הוגן כבני אדם”, אומר פיני. לפני כשש שנים, פיני רבינוביץ’, החליט להקים בזכותה את עמותת “יקיר לי יד ולב לשכול האזרחי” הפועלת למען נפגעי השכול האזרחי באשר הם. פיני, כהורה שכול כואב את כאבם של משפחות השכול
האזרחי ופועל לאורך כל השנה במסגרת העמותה שהקים.
העמותה הציבה לעצמה כמה מטרות: קידום מודעות לשכול האזרחי, הכשרות וליווי מנהיגי קהילה ומתנדבים במיזם “היום השמיני” קהילה תומכת שכול, קידום חקיקה לטובת המשפחות, הורים שכולים משתפים [נפתח דף פייסבוק ו-whatsapp] שבו ההורים משתפים ברגשותיהם “דאגה בלב אשיחנה”, שבת מודעות ארצית המתקיימת בסיומם של ימי התשועה והזיכרון, הנגשת מידע לכל משפחה שקמה מהשבעה וסיוע
במימון טיפולים רגשיים.
מודעות, לפני הכל
“לפני הכול, המטרה היא ליצור שפה”, אומר פיני. “להכיר לאנשים את המושג הזה ‘שכול אזרחי’. לצערי ביטוי זה לא מקבל מספיק ביטוי והגיע הזמן להגיד את זה: מדי שנה נפטרים אלפי ילדים, נוער וצעירים ממחלות ואסונות טרגיים אחרים. הם משאירים אחריהם הורים ואחים, סבים וסבתות שלצער כולם, לא ניתנת להם הזכות הבסיסית לשיקום ראוי, הכולל לפעמים
גם טיפול רגשי, תמיכה נפשית וכלכלית”. פיני מזכיר את משפחות נפגעי נגיף הקורונה, אלפי משפחות ובהם הורים,
י״א באייר ה'תשפ״א
16 |