Page 20 - גילוי דעת

שליפות
כועס עלי. לא חושב שמישהו הפסיק אצלו אודישן פעם. אבל האודישן המשיך וקיבלו אותי.
הדבר המרכזי שקיבלתי בניסן נתיב זה לגיטימיות לחשיבה עצמאית. לא להסתפקלהיותשחקן ְמַבֵּצַע,אלאגםמעורב.עדהיוםישבימשםאת הדחף הזה ליצור בכל הכיוונים האפשריים. טכניקה ניסו ללמד אותי גם,
אבל זה לא כל כך הלך עליהם...
שלום חנוך
זה קצת מופלא, אבל בשנה האחרונה כחלק מההצגה שלי "תשליך" החלטתי לבצע את השיר שלו "משיח". יכולתי להרשות לעצמי לקחת שיר שהמוטו שלו הוא משיח לא בא, שכמובן אני לא מזדהה איתו. כי ברור שם שהכוונה היא כלפי משיח שקר, קומבינטור, כזה שלא יבוא באמת בתור משיח. זו
לא הכוונה למשיח שאנחנו מחכים לו.
מדובר ביוצר גאון שהשפיע עלי מאד. ההשפעות המוזיקליות שלי מאד קשורות לשנות ה-60, עם היצירה של שלום חנוך ואריק איינשטיין. לאחרונה הוא הוציא אלבום בגיל 74, כמו אמנים גדולים בחו"ל שבגיל
הזה עוד מצליחים לשמר את האומנות שלו. הוא מודל.
מאיר אריאל
אני כל כך שמח לראות את מה שקורה עם מאיר בשנים האחרונות. יש אומנים שהיצירה שלהם מתגלית דווקא אחרי פטירתם. מאיר עצמו כפרפורמר לא היה כל כך תיאטרלי, אבל הכתיבה שלו היא תיאטרון. אני מאד מחובר ליצירה שלו, ולפעמים גם מרגיש שמשמש לו לפה, להוציא אתהחלקשלהתיאטרוןמהיצירהשלו.היהליאתההצגהשלו ָתֵמִבִינֵֹיִתִי
שעסקה רק ביצירות שלו.
יש בחומרים שלו פסגות של יצירה. למשל היכולת לספר סיפור בתוך שורה או שניים. הנר שלך מאיר עדיין בוער.
אבא
פרופסור יעקב רנד ז”ל. זכיתי שיהיה לי אבא יוצא דופן. מתנה. אדם מלא אהבה, הומור, ביטחון וחכמה. ובעיקר מלא אמונה. אבא שלו ברך אותו בבר-מצווה, ברומניה שלפני המלחמה, ש”ישא חן בעיני אלוקים ואדם” וזו ברכה שהתקיימה. חבר חילוני שלי שבא להלוויה שלו, אמר שהוא נדהם שרק בסיום ההספדים הזכירו את הקריירה האקדמאית של ושהיה זוכה
פרס ישראל. כולם דיברו רק על האדם המופלא שהיה.
אמא
אדל בלה ז"ל. אישה חכמה מאד, מסורה למשפחה. בעלת מידת רחמנות מופרזת ואבן שואבת של נחמה. המושג "שלום בית" היה אצלם דבר פשוט. זו ההצלחה הכי גדולה שלהם. הייתה להם אהבה של כבוד ושותפות. אמא הייתה אישה מאד מוכשרת, אבל נתנה לאבא שלי את כל המקום, כדי שיוכל
לפתח את עצמו, והוא החזיר לה בהכרת טוב אין סופית. אמא נפטרה במהלך השבעה של אבא שלי. לא יכלה לסבול את העדרו.
לאלאלא
אומן
מה יפים הלילות בבני ברק. גדלתי בליבה של בני ברק, בסמטת שד"ל, ובתור ילד זכיתי להיות שכן של בעל הסולם הרב אשלג זצ"ל, שהיה מטפל ביונים על הגג. בני ברק עיר מלאת אנרגיות. יש בה משהו חזק מאד. גדלתי בקהילה הדתית לאומית של בני ברק וחלק מהמשפחה הקרובה הייתה חרדית, בעיקר מצד אמי ממשפחת פוירשטין. הכל היה מעורבב, בני דודים ויז'ניץ,
ליטאים, דתיים לאומים וגם נציני חרד"ליות, שאז החלה.
יש לי רגשות עזים לעיר שבה גדלתי והתבגרתי ורוב הנערות שלי עברה שם. מאוחר יותר כשחזרתי לבני ברק אחרי החזרה בתשובה, שם גם אני התחלתי לפזול לכיוונים של ברסלב.
מועדון צוותא
הבמה המקצועית הראשונה שעליתי עליה בתור סטודנט בניסן נתיב.
ניסן נתיב
מהרגע שחזרתי בתשובה הייתי נוסע כל שנה בראש השנה לרבנו. בשנים האחרונות בגלל בעיות טכניות אני לא מצליח להגיע וזה מאד חסר לי. תמיד אני אומר שאומן זה לא מסע אקסטטי ולא בהכרח מסע קל. החוויות הכי משמעותיות שלי באומן היו דווקא בשנים שלא קלות בכלל. אבל דווקא
בשנים האלה החוויות הפגישו אותי יותר ויותר עם עצמי.
לא תמיד אומן זו חוויה מרוממת, אבל בהחלט מסע שמעביר אותך בפני עצמך והאמונה שלך.
משנה לשנה הכיסופים שלי גואים לחזור לאומן. לי יש זכרונות יותר רומנטיים מכפי שאומן נראית היום. האמת שאני די פוחד להיתקל בזה, כי הזכרונות שלי משם אחרים לגמרי, של מקום שאין בו כלום והדבר היחיד
שהיה בכל המסע הוא רק לבוא לצדיק ולגלות את נקודת האמונה שלך.
ַר ֵּבנּו
סדרה שזכיתי להיות חלק ממנה. למרות מאמצים אדירים ומלאי כישרון שעשו היוצרים, להביא את רבי נחמן עם הפקה קולנועית ועריכה טובה,
קודם כל הבן אדם. מורה גדול למשחק, משמעותי מאד בחיי. וכמובן הסטודיו שלו ששם למדתי שלוש שנים משחק. אני זוכר שבאודישן הראשון לא היה לי מושג בכלל מה זה עולם המשחק. הוא ישב עם משקפי שמש ולא הבנתי למה הוא זעוף, אז בתמימותי עצרתי את האודישן ושאלתי אותו אם הוא
אחי הבכור ז"ל, שנפטר כשהיה בן 16 ואני בן 5. הפטירה הטראגית שלו ממחלה, שינתה את כל הכיוון של המשפחה. זה היה אירוע שהשפיע על כולנו. יותר מ-50 שנה אחרי מותו יש עדיין אזכרה משמעותית שעושים לו כל שנה. יום האזכרה שלו הוא יום שאני זוכר היטב מהילדות שלי. היה
נעמד ענן שחור על הבית כמו יום כיפור.
תל אביב
כשהייתי נער צעיר בבני ברק, תל אביב הייתה משאת הרצונות והחלומות.
בני ברק
י׳ בסיון ה'תשפ״א
20 |
אהרל'ה
שולי רנד