Page 10 - גלוי דעת

שומרון עכשיושופרקוראבהרהבית?| יצחק שליסל |זה עתה שבו ילדי הגן ושרו את השיר המפורסם לחג השבועות: "סלינו על כתפינו, ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו, הבאנו ביכורים. מיהודה ומשומרון מן העמק והגליל... מגולן מבשן מן הנגב והירדן". רגע אחד! כיצד הצליח השיר הימני הזה להימלט מציפורני 'שלום עכשיו'?כדי לברר את הסוגיה הזו פניתי לרב ד"ר יוסף פריאל (53), מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, במכללות 'אורות' ובגבעת וושינגטון. פריאל גם מעביר הרצאות לקהל הרחב בכל מיני נושאים, ובשנים האחרונות החל לשלב בהוראת התנ"ך גם סוגיות מעניינות בחקר הזמר העברי. לרגל יובל שניםלאיחוד העיר ירושלים ולשחרור יהודה, שומרון, הגולן וסיני, העביר פריאל הרצאה הנושאת את השם: 'חלום ארץ ישראל השלמה בזמר העברי'.מה המקור לשם משפחתך? הוא אינו מופיע בתנ"ך!"למדתי בישיבת בני עקיבא בנחלים. כשהחלו הסכמימצרים הוקמה בעיר אופירה, בירת דרום סיני, ישיבהולשמיניסטים שרצו לבלום את הנסיגה, למדתי שםוהתחברתי מאוד לסיני. אחרי העקירה והגירוש החלטתי להנציח בשם משפחתי את אדמת המולדת שאיבדנו: פריאל היה מושב שהוקם בחבל ימית שבסיני על ידי גרעין עולים מברית המועצות. 23 שנים אחר כך הייתי פעיל גם נגד העקירה והגירושמשא-נור שבצפון השומרון".אז איך הצליח השיר הימני הזה לחדור עמוק כל כך לתודעת ילדי הגן ולהווי הישראלי? "הערגה והכיסופים לארץ ישראל החלו שנים רבות לפני קום המדינה. השיר הזה הוא אחד השירים שנכתבו במסגרת מאבק פוליטי שהתרחש בארץ בשנות ה-20 וה-30. הוא נכתב בידי לוין קיפניס בשנת 1929, וההשראה למילות השיר באה ממשניות במסכת ביכורים".חשבתם שהוויכוח שהתקיים לפני ימים מספר, האם לקיים את מדורות ל"ג בעומר במוצ"ש או בראשון כדי שלא לחלל את קדושת השבת, הוא מקורי? השיר נכתב ב-1929, היא שנת תרפ"ט, הזכורה לרע ממרחצאות הדמים שעשו הערבים ביהודים. למרבה הפלא, הוא נכתב כחלק ממאבק פוליטי של השמאל. משרד החינוך, הוועד הלאומי והקק"ל החליטו לאשר את רצון הקיבוצים לקיים תהלוכה וטקס הבאת ביכורים בשבועות, שהיה כרוך בחילול החג. הם נמנעו מלקרוא לו חג מתן תורה, הפרות לא היו דווקא משבעת המינים (בשירו של קיפניס נזכרים בפרות הביכורים גם תפוחים ושקדים), והם שכחו שמצוות הבאת הביכורים מתקיימת בעלייה לרגללירושלים, לבית המקדש. בחגיגת הביכורים בחיפה בשנת 1932 נאם מנחם אוסישקין, שהיה אדם חילוני, מראשי הציונות, וכיהן אז בתור יו"ר קק"ל: "אתם, ילדי ישראל, הבאתם את ראשית ביכורי פרי אדמתכם, פרי עבודתכם למוסד הלאומי העליון לגאולת אדמת אבות. אבל היודעים אתם שהצורה של הבאת הביכורים היום אינה אותה הצורה הנכונה שהייתה נהוגה אצל אבותינו לפני אלפיים שנה? הם היו מביאים את הביכורים לא לחיפה עיר העתיד, אלא לירושלים העיר הנצחית. לא להר הכרמל אלא להר המוריה. ואת הפרות היו מוסרים לא לקרן הקיימת לישראל אלא לבית המקדש. ואף על פי כן הסכמתי לקבל מכם את הביכורים שלכם בצורה שהבאתם אותם היום מפני טעם זה: אותה צורה הייתה נהוגה באותה תקופה, שעמנו חי כעם חופשי החי בארצו. תקופתנו אנו כיום אינה עוד אותה התקופה, שאנו שואפים אליה, שאנו מקווים להגיע אליה, שאנו מתגעגעים לה ...אבל אל נא תשכחו דבר אחד עיקרי! והוא כי השרשרת הלאומית של האומה מתחילה בחג שאנו חוגגים היום: חג השבועות. חג זה לא היה רק חג הטבע, חג הביכורים של פרי האדמה והעבודה: זהו יום מתן תורה, ובו היינו לעם. ואין להפריד בין שני החגים האלה. ביום אחד נוצרנו כאומה ונעשינו עם העובד אדמתו בזיעת אפיו. פירוד זה יכול להעמיד אותנו בפני מכשולים, שעמדו בפנינו במשך הדור האחרון, ועלינו להימנע מהם." הראי"ה קוק זצ"ל נשאל האם הקדשת הפרות לקק"ל, הנעשית בטקס החילוני, מהווה בעיה הלכתית. הוא השיב בשלילה אך הורה להימנע מלכנות את הפרות הללו 'ביכורים'. עם זאת הוא לימד זכות על הרצון במנהג.שירים תמורת שלוםפריאל מאפיין את השירים שנכתבו לאחר ניצחון מלחמת ששת הימים: "ההתלהבות של החזרה לארץ התנ"ך הובילה לפריחה בכתיבה לאומית ומקראית". הוא מביא כמה דמויות של משוררים הבולטים ביצירות מסוג זה:דודו ברק – מפרט בשיריו חבלי מולדת רבים. בשיר שכתב, 'חג יובל' (את השיר הלחין שייקה פייקוב, שכתב והלחין גם את: "ארץ, ארץ, ארץ, ארץ התורה את מקור האור ושפת האמונה"), הוא מזכיר בחבלי המולדת גם את העיר אופירה. על אף האמירה הפוליטית שבשיר הוא זכה במקום השלישי בפסטיבל שירי הילדים השלישי. ברק כתב גם את 'ארץ ישראל יפה' (שגם אותו הלחין פייקוב) ועוד שירים שבהם הוא מתאר שהשלום יבוא דווקא מתוך שחרור חבלי המולדת ההם, כמו 'באביב הקרוב' ו'פרחים בקנה': "השמש יידום בין עזה לרפיח... ירח ילבין על פסגת החרמון, פרחים בקנה...", 'שלום על ישראל': "שלום שלום שלום על ישראל אמרו אמרו שירי הלל שלום שלום על ישראל. כשיאיר יום של זהב בהר וברמה... אם למחר שלום יבוא עדתמו הדורות מן הרמה עד הר נבו הדליקו מדורות אז הר להר שלום יאמר...".נח ורשואר – גם הוא קושר את השלום עם חבלי המולדת בשירו 'אי שם בבקעה': "אי שם בבקעה, אי שם בבקעה קורץ לו יישוב ששומר על הקו כמו קורא לשלום הוא ומגיש בתקוה שלל פרחי צבעוני וסחלב".עמוס אטינגר – חוזר אף הוא על אותה הטענה בשיר 'שארם א שייח': "את שארם א-שייח', חזרנו אליך שנית, את בלבנו, לבנו תמיד. עולה לו הבוקר, בחוף אלמוגים, עוברות שוב במים ספינות דייגים. יורד לו הערב, מביא עוד חלום, מביא על המים, תקווה לשלום". בשיר 'לך ירושלים' הוא מגדיר את גבולות ארץ ישראל השלמה:"בין ירדן וים".נעמי שמר – כתבה והלחינה את 'ירושלים של זהב' ימים מספר לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. מילותיו "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" עודכנו מיד לאחר הניצחון ל"חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר, שופר קורא בהר הבית, בעיר העתיקה. ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות, נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו". השיר נבחר לאחד מהשירים החשובים ביותר בזמר העברי בכמה מצעדי פזמונים, ולימים זכתה שמר עצמה בתואר כלת פרס ישראל לזמר עברי. כמו כן היאכתבה והלחינה גם את 'בהיאחזות הנחל בסיני'. רחל שפירא – כתבה את 'שיר על ארץ סיני'.השלום עם תיכונית לשביעיסטיםהמשך בעמוד 12הרב ד"ר יוסף פריאל10 | גילוידעת