Page 10 - גילוי דעת
P. 10
אחד
על
אחד
| יעלי אליה מדי |
כששומעים את יונתן רזאל שר הלב נפתח והנשמה מאירה. בימים אלה, של חוסר ודאות כשלא ברור מתי נחזור לבמות ולמופעים, יונתן יוצא בדואט חדש ומרגש עם ברי סחרוף:
'זוהר הרקיע'
המשפחה.
"אני נשוי ליעל, בת מושב רמות שברמת הגולן. ברוך השם הברכה שורה וזכינו לשבעה ילדים שכולם ניחנו בחוש מוזיקלי, שרים ומנגנים. הבית שלנו הוא בית מוזיקלי: בסלון יש פסנתר ומערכת תופים, מיקרופונים מפוזרים, על הקירות תלויות גיטרות. אין טלוויזיה ואין אינטרנט, והילדים עסוקים בתורה, בציור ובמוזיקה. אנחנו מעודדים אותם להיות עסוקים ביצירה, והם גם מאוד מעורבים בעשייה המוזיקלית שלי, מתעניינים ושותפים
ומתחברים.
"בתקופה האחרונה, מן הסתם, יצא לי להיות יותר בבית עם המשפחה. ניגנו יחד, שרנו ובישלנו. בכלל בתקופה הזאת הייתה הזדמנות מיוחדת להיות עם הילדים למשך
זמן ארוך".
גבעת זאב.
"אנחנו גרים בגבעת זאב בשכונה שיש בה מגוון רחב של משפחות: חסידים, ליטאים, בעלי תשובה, חוצניקים ומשפחות גדולות של בני תורה. יש לנו הרבה טבע מסביב, וזו סביבה איכותית, מקבלת, חברית ורגישה,
סוג של עולם חדש".
תחביבים.
"בשנים האחרונות נחשפתי למטבח. אני מרגיש שבבישול יש גם ביטוי שמזכיר קצת את השירה כי אני משתף את המשפחה והאורחים ביצירה שלי והיא גורמת להם עונג. אוכל, כמו מוזיקה, מחבר, משמח ונכנס לנשמה. לכן כשאני בבית אני מבשל
הרבה ועושה את זה גם עם הילדים".
הבמה.
"המעמד הזה של לעמוד על במה מול קהל גדול לא טבעי לי ודורש הרבה עבודת נפש ומידות. אני מדמה אותו למפגש של אוכל, כאילו אני השף ואני מכין לקהל תבשיל טוב ומארח אותם והם נהנים. אני מעביר לקהל חוויה. הרגעים הכי יפים שלי בהופעות הם רגעי המפגש הזה כששנינו, אני והקהל, חווים משהו עוצמתי משותף. אני מסתכל
עליהם, והם עליי, וקורה לנו משהו ביחד.
"השאיפה הגדולה שלי כזמר היא תמיד להגיע למפגש העוצמתי, הנוגע והמשמח הזה, שמזכיר לנו מי אנחנו ומה אנחנו מחפשים וממלא לנו את הנשמה. וכשהמפגש אמיתי ויוצא מלב אל לב יש לי תחושת סיפוק
מאוד גדולה".
ההשראה.
"הרבה מהשירים מגיעים מהמקורות, מהטבע, ממפגש עם אירועים בחיים, מתובנות
ועוד".
הילדות.
"נולדתי בניו יורק. כשהייתי בן שנתיים עלינו ארצה לשכונת רחביה בירושלים, וכשהייתי בערך בן שמונה התחילה המשפחה לחזור בתשובה. זה היה תהליך איטי שעבר דרך הקהילה הפרסית בשכונה. התקבלנו לתוך יהדות המאופיינת בפשטות של מסורת ספרדית עם הרבה מוזיקה ושירה. בתיכון למדתי באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, דתי יחיד בכיתה. אחר כך למדתי תואר
ראשון במוזיקה במסלול ניצוח".
הצבא.
"שירתי כמוזיקאי מצטיין. אף שהמוזיקה היא הדבר שהכי התחבר אליי והיא עד היום אהבתי הגדולה, עדיין יש בי תחושת החמצה שלא הלכתי לקרבי. אולי זה נובע מהעובדה שאני לוי, והלוויים היו לוחמים ויוצרים. לכן במילואים עשיתי חוויה מתקנת והייתי קצת
יותר קרבי, אבל עדיין יש לי חלום".
החלום.
"לעשות אימונים ולהפוך ללוחם קרבי. זה משהו שמקנן בי כבר שנים רבות ואני מרגיש צורך גדול להגשים".
התורה.
"מייד אחרי הצבא התחלתי ללמוד בישיבת מרכז הרב, בישיבת הר המור ובישיבת ניר, ושם התקרבתי לעולם החסידי והליטאי. בהמשך הקמתי כולל בגבעת זאב שבו לומדת חבורה של חברים מחוברים ואוהבים. הלימודים מתבססים על הדף היומי בעיון מעמיק: מגיעים מוקדם בבוקר ולומדים
ומשננים חצי יום לימודים באופן קבוע".
תחילת הדרך המוזיקלית.
"כבר בילדות למדתי לנגן בפסנתר. למדתי בתיכון מוזיקלי, תואר ראשון במוזיקה, ואחרי הצבא התחלתי לעבוד בניצוח. בסיום התואר השני במוזיקה הרגשתי שהניצוח הוא לא הכיוון שלי, עשיתי הפסקה קצרה והייתי
רועה צאן בחווה בסוסיא.
"התחלתי ללמוד פסיכולוגיה ומחשבת ישראל והתכוונתי לעבור לתחום הטיפולי, לטפל בילדים באמצעות מוזיקה, אבל בין לבין הקמנו הרכב מוזיקלי משפחתי עם אהרון וריקה האחים שלי, התחלתי לכתוב שירים וגיבשתי את הסגנון המוזיקלי שלי, מוזיקת רוקנרול אמונית, סגנון שלא היה קיים לפני כן. התחלתי להסתובב במופעים קטנים בארץ ובהמשך גם בקהילות בעולם כדי להעביר להן שמחה יהודית פשוטה,
והבנתי שזה הכיוון והדרך.
"בסוף שנות העשרים שלי הקלטתי את האלבום הראשון, ומאז אני שם, ברוך השם, עם הרבה יצירות מוזיקליות".
י' אב ה'תש"פ
10 |
צילום: אוהד רומנו
