Page 26 - גילוי דעת

נפגשים בשביל ישראל
שבקצה המעלה או את ההתלהבות מהנוף המרהיב שנשקף לפתע פתאום, ממש לפתע פתאום, כשנעמדים מיוזעים על הפסגה, לא יודע קורת רוח מהי. איפה ימצא האדם המצוי חוויה של גילוי אם לא כאן, כשטיפות המאמץ האחרונות
הדביקו לו את החולצה לגב?
חדשות מהשביל
לאחרונה התחדש השביל בכמה מקטעים חדשים. ראשית, בשעה טובה, שביל ישראל נכנס סוף-סוף לבירתנו ירושלים ופותח לפני המטיילים את שכונת עין כרם הנפלאה ואת רכס לבן ומעיינותיו. אבל הבשורות האחרונות מגיעות דווקא ממדבר יהודה: גם אתרים נפלאים כמו בריכת צפירה וקניון נחל רחף, מצדה ועין בוקק, חופי ים המלח, הר סדום ומישור עמיעז, כולם כבר בפנים. כך תפח לו השביל עד לאלף קילומטר בערך וסימן וי גדול על אתרים נוספים בעלי חשיבות עולמית.
הכי הכי בשביל
שאלה שאלתית: מהו הקטע היפה ביותר בשביל ישראל? והתשובה: אמרו לי מיהו הילד האהוב עליכם במשפחה, ואשמח לענות. כן, כולם היו בניי. ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר. לכן אציע כאן שניים: האחד הוא הקטע הנהדר העולה מכפר קיש אל רמת סירין ומעפיל עד למצפה אלות, אחת הפינות המרהיבות בישראל. אם תבואו לכאן החל מפברואר, כשאלפי השקדיות שמסביב פורחות, כל היובלים הבזלתיים באזור שוצפים והכלניות נצבעות כאן בכל צבע אפשרי, יש מצב שלא תסכימו להמשיך לקטעים הבאים. אבל כאמור, רק בחורף. בקיץ לא להתקרב. הקטע המומלץ השני הוא החלק שבו יורד השביל מפסגת הר מירון דרך נחל צבעון האפלולי ועד למעיינות עין חלב ועין ערבות. זה כבר קטע קיצי קלסי,
מוצל כמעט כולו ורטוב בסופו.
יש עוד לפחות עשרה קטעים בשביל שלא משנה מתי ועם מי, אתם חייבים לצעוד בהם לפחות פעם אחת בחייכם.
המקום שלי כמעט נגמר, ואסתפק רק בלהזכיר לכולם: השטח הפתוח בכלל ושביל ישראל בפרט הוא המקום (בה"א הידיעה!) לטייל בהם בימי קורונה. השטח הפתוח הוא המקום הבטוח והבריא לגוף ולנפש. רק אל תשכחו כובע, נעליים טובות
והרבה הרבה מים.
קבוצת "בין אדם למקום" צועדת עם איתן בשביל ישראל בימי רביעי אחת לחודש. מעוניינים? מוזמנים ליצור קשר!  eitan7675@gmail.com ,054-6755674 :איתן עומר
איתן עומר | מורה דרך וגאוגרף
קבלו את שביל ישראל, "חוצה ישראל" האמיתי. החזון הוא של אחד ויחיד, אורי דביר ז"ל, מדריך מיתולוגי ואיש החברה להגנת הטבע שראה לנגד עיניו מאות תרמילאים חוצים את הארץ לאורכה במסע של שבועות. ואכן, לאחר כעשרים שנות היגוי, תכנון וסימון נחנך ב-1995 התוואי המופלא הזה, והמאות
יהפכו לאלפים ולרבבות הצועדים בו מדי שבוע.
מראה לישראל כולה
טוב, נקל להבין שאופי הטיול בשביל ישראל שונה לחלוטין מעוד מסלול הליכה יומי בנחל הזה או בהר ההוא. הרי ברור שבשביל של כאלף קילומטר (!), מדן ועד טאבה, יש קטעי הליכה יפהפיים ובעלי ערך אקולוגי, היסטורי או נופי רב, ויש בהם לא פעם קטעים מונוטוניים ומשעממים. אבל זה בדיוק העניין: לשביל ישראל לא באים כדי להגיד "ואו" וגמרנו. זה לא ביקור בשמורת דן שופעת המים (שהקטע הראשון של השביל דווקא מקיף אותה מצפון וחושף את ואדי נוחיילה הנהדר, שגם בשיא הקיץ זורם בעוצמה) או סיור בקניון הדרג'ה עוצר הנשימה. כאן מגיעים באורך רוח, יודעים שאת החוויה מודדים בפרספקטיבה של זמן והרבה קילומטרים. שבכל יום מיוזע בשביל יהיו תמיד הרגעים והמראות ששווים את התרמיל
הכבד, השמש הקופחת או הבוץ הטובעני. אם נתרכז לרגע במטרות הראשונות, מתברר שהשביל אכן מעניק בונוסים מכובדים לצועדים בו, הרבה מעבר לטיול רגיל: שביל ישראל הוא מיקרו-קוסמוס של ישראל כולה! הרי בין שמורות הטבע הקסומות והשטחים הפתוחים הוא חוצה כפרים ערביים, עובר בלב ערים סואנות, מאפשר מפגש מקרוב עם מושבניקים וקיבוצניקים, אזורי תעשייה, חקלאות מסורתית ומתקדמת, חופים שוקקים וכבישים ראשיים.
וחשוב לא פחות, בתוך כל אלו הצועדים זוכים להיפגש לא רק עם ישראל אלא גם עם הישראלים. קבלו את השביליסטים: דתיים וחילונים, צעירים ובני הגיל השלישי, חיילים משוחררים ובני זוג שנישאו זה עתה, פנויים ופנויות, בני מצווה והוריהם ואפילו תיירים כמעט מכל מקום בעולם. כולם נפגשים במשעולי הדרכים, זורקים חיוך, מציעים לשתות ומחליפים
חוויות. אידיליה בשבילים!
מי אתם, המטיילים בשביל ישראל?
כמורה דרך זכיתי להדריך עשרות רבות של קבוצות בשביל ישראל. החל ממכיניסטים שהעמיסו תרמיל ושק"ש, הטמינו מים בין סלעי המדבר ויצאו למסע ארוך ימים, עבור במבוגרים המפנים יומיים בחודש וגומאים עשרים וחמישה קילומטר ביום, וכלה בגמלאים ובצועדים רגועים יותר, שמעת לעת יורדים לשטח, צועדים עשרה קילומטרים מפה לשם
ונהנים בין לבין מההסברים ומתה הצמחים. ויש קבוצות בני המצווה והוריהם הצועדים איתי מדי יום שישי (בארגון מרכז סיור "בשבילנו") ועל הדרך עוסקים בסוגיות של התבגרות והתגברות, קבלת אחריות חברתית ונתינה, אוחזים תנ"ך ביד אחת ומגדיר צמחים
ביד השנייה.
המכנה המשותף לכולם הוא החיוך
על הפנים. טוב, לאו דווקא במהלך
הטיפוס הקשה להר שוקף שבכרמל או להר כרבולת שבמכתש הגדול (אולי הקטע הקשה בשביל). אבל מי שלא ראה את הנחת
הוא נבחר על ידי המגזין נשיונל גאוגרפיק לאחד מעשרים השבילים היפים בעולם. הוא אוצר בתחומו נופים המאפיינים אזורים שונים מאוד ומרוחקים זה מזה בכדור הארץ. הוא עובר בסמיכות לכמה מאתרי המורשת
החשובים בתבל. הוא מושך אליו מטיילים מכל העולם. והוא שלנו!
י' אב ה'תש"פ
26 |