Page 25 - גילוי דעת

לשאלות בני נוער בכל הנושאים "חברים מקשיבים" בכל ערב, טל' 1599-5000-54 makshivim.org.il :וברשת
לפני כמה שנים התפוצץ הסיפור על הפסיכיאטר ששכרה ההפקה וחילק למשתתפים תרופות פסיכוטיות שישפיעו על ההתנהלות שלהם ויגרמו לתגובות חריפות וקיצוניות כדי להוסיף פלפל לתוכנית.
ריאליטי – הסיפור האמיתי הרב יוני לביא - ארגון 'קהלים' מרבני מרכז ברקאי ורב מוקד 'חברים מקשיבים'
מחובר/ת
. מרתק, מרגש,
נשמע מסקרן. במה מדובר?
. אבל בוא, רוב האנשים לוקחים את
התוכניות האלו בסבבה. סוג של פאן. אחרי יום עבודה או לימודים בן אדם
או-קיי, זה באמת מוגזם צריך קצת לנקות ת'ראש וליהנות מצפייה קלילה.
ריאליטי! תראה, ההורים שלי דוסים אז אין לנו טלוויזיה בבית, אבל אתה יודע, היום בלי מחשב קשה להסתדר. אז מתחילת החופש אני מבלה מלא זמן בצפייה וממש התחברתי לתוכניות מציאות. תבין, הרב, לא מדובר בעוד סרט מבוים עם שחקנים מקצועיים שכל משפט שיוצא להם מהפה כתוב בתסריט. זה אנשים רגילים, כמוני וכמוך, שמראים
סיטואציות אמיתיות לגמרי מהחיים.
במה בדיוק אתה צופה?
בהכול. האח הגדול, המרוץ למיליון, חתונה ממבט ראשון. ראיתי אתמול גם שלושה פרקים של הישרדות. זה ממש מגניב .
אני לא מפקפק לרגע בקסם של תוכניות הריאליטי וביכולת שלהן למשוך צופים. העובדה שלא מדובר בכוכבים מפורסמים אלא באנשים שנראים רגילים מעניקה רושם שבעצם גם אני יכולתי להיות שם במקומם, להתמודד ולזכות בפרס הגדול. מכנים זאת 'מוטיב סינדרלה'. נוסיף את העובדה שהדבר מתרחש כביכול ממש עכשיו לנגד עינינו כשהסוף פתוח והכול עוד אפשרי, ונקבל תחושה של אותנטיות ומתח אמיתי. הפורמט של הריאליטי כולל גם 'וידויים אישיים' שבהם המתמודדים משתפים בעולמם הפנימי, במחשבותיהם ורגשותיהם, דבר שמעצים את החיבור של הקהל אליהם. בחלק מהתוכניות הקהל זוכה גם להיות שותף פעיל בהחלטה מי 'יודח' ומי ימשיך הלאה. וכמובן, הנושאים שהריאליטי מרבה לעסוק בהם – יחסי אנוש, אתגרים, משברים – מטרידים את כולנו. וכך יוצא שהתוכניות מדברות בעצם לא רק עליהם אלא גם עלינו.
פשששששששש. סחתין על ההסבר המקיף, כבוד הרב שצפית בהרבה פרקים כאלו.
לא ממש. מה שכן, קראתי מאמרים מקצועיים של מומחים לתקשורת שמנתחים את הנושא.
נו, ובשורה התחתונה, מה דעתך? הרי בן אדם צריך איזו דרך להעביר את הזמן בחופש , לא ככה?
תראה יש תוכניות ריאליטי איכותיות יותר, למשל כאלו העוסקות בשיפור עצמי ('סופר נני' בעניני חינוך ילדים, 'משפחה חורגת' בתחום הכלכלי וכד') ולעומתן כאלו שהן ממש תת-רמה. הבעיה היא שהצופים לא כל-כך יודעים להבחין ביניהן. הם גם לא שמים לב לנקודות מהותיות, כמו למשל: האם באמת מדובר ב'מציאות'?
ברור
לא בדיוק. קח לדוגמה את האח הגדול או הישרדות, שתיים מתוכניות הריאליטי הפופולריות ביותר. מה בעצם קורה שם? לוקחים חבורת אנשים ומנתקים אותם מן העולם. הם נזרקים לתוך בועה דמיונית שאין בה פוליטיקה ולא קורונה, לא משפחה ולא עבודה. לכודים בווילה סגורה או על אי בודד, בתוך גן חיות אנושי המתמקד במערכת היחסים הסוערת בין המשתתפים.
מי הם אותם אנשים? הרי הם לא סתם נאספו באקראי מן הרחוב. מבין עשרות אלפי מועמדים בחרו המפיקים באופן מחושב ומתוחכם את הדמויות שישרתו באופן הטוב ביותר את מטרותיהם. לכל אורך הדרך ההפקה מנווטת בדרכים גלויות וסמויות את ההתנהלות אל היעד הנכסף: יצירת עיסה מבעבעת של מאבק כוחני, ערמומי ומניפולטיבי שיסחף את הצופים ויביא לרייטינג הנכסף.
כאן בדיוק טמונה הסכנה. עולם הבידור אינו 'פרווה', דבר סתמי שממלא את הזמן הפנוי. הוא מביא איתו מערכת שלמה של ערכים ותפיסות עולם שעשויים להיות הפוכים לגמרי ממה שאנחנו מאמינים בו. הצרה הגדולה היא שאנשים ניגשים לצפייה כשהמוח שלהם 'כבוי', ועכשיו הם רק רוצים להירגע וליהנות. במצב כזה גם הדברים הכי עקומים פשוט זורמים פנימה ללא סינון וביקורת.
רגע, מה זאת אומרת 'ערכים ותפיסות עולם'? אלו סתם תוכניות עם סיטואציות מהחיים. לא הרצאות פילוסופיות על מהות היקום.
ברור. ובכל זאת הן משקפות גישה לחיים. אנחנו מאמינים שמטרת החיים היא לא רק הישרדות ושהיעד הגדול שלנו עלי אדמות אינו לזכות במיליון שקל או בדירת יוקרה. מנקודת מבט יהודית רגישות לזולת, צניעות, עדינות, התחשבות, חיבור לכלל ישראל, הם ערכי יסוד, אבל קשה מאוד למצוא להם זכר בריאליטי הנ"ל. אם כבר הצופים יקבלו לווריד מנה גדושה של ההפך מזה.
או-קיי, אני מודה שהלבוש שם לא צנוע במיוחד, אבל תאמין לי
. אני מתרכז רק בתוכן.
שאני לא שם לב לזה בכלל
סליחה, ההופעה החיצוניות של המשתתפים היא חלק בלתי נפרד מהתוכן של הסידרה, ואם אתה בן אדם נורמלי עם רגשות ויצרים ולא סתם בלוק מאבן, אי אפשר שלא לשים לב לזה.
מעבר לכך יש כאן בעיית צניעות מהותית יותר שלא קשורה ללבוש (או לחסרונו). העולם שלנו בנוי ממרחב ציבורי-פומבי ומרשות היחיד-פרטית. כל אדם זקוק למקום האישי והאינטימי שלו שהוא אמור לחלוק רק עם הקרובים אליו ביותר. אלא שבעידן הרשתות החברתיות התחוללה מהפכה: המחיצה בין החוץ לפנים קרסה לגמרי, ואנשים ממהרים לצלם ולשתף באובססיביות כל מה שקורה איתם. על גבי זה באו חלק מתוכניות הריאליטי והפכו את החשיפה הזו ואת המציצנות הציבורית אליה לספורט לאומי.
שיא האבסורד הוא בתוכנית כמו חתונה ממבט ראשון. צוות המומחים כביכול מחתן זוגות בלי שהכירו זה את זה לפני כן, ועכשיו מוטל עליהם לבנות את הזוגיות שלהם. העניין הוא שכל זה נעשה כשהם מוקפים בעשרות מצלמות ומיקרופונים שנכנסים לחדר המיטות שלהם ולנבכי ליבם. נו באמת, יש סיכוי לאהבה אמיתית, עדינה ועמוקה לצמוח בחלון ראווה מטורף ומלחיץ כזה?!
לא חשבתי שצריך לקחת כל כך קשה את הסיפור הזה סתם רציתי ליהנות בכיף. לא חשבתי שהעניין כזה מורכב.
. נשמע
היי הרב. בזמן האחרון גיליתי עולם חדש שלא הכרתי מפתיע ומטלטל.
.
. מצלמים פה סיפור אמיתי שקורה כאן ועכשיו.
לא רק אתה, יקירי. רוב הצופים כך. וזה בדיוק מה שרוצים מפיקי התוכנית. שנמשיך לצרוך ולצפות, להתרגש ולהתמכר, בעוד הם מחככים ידיים בהנאה כשהרייטינג מטפס וההכנסות עולות.
אני מציע לכולנו לקחת צעד אחורה ולעשות חושבים על המסרים הגלויים והסמויים ועל מה שנכנס לנו לראש וללב כשאנו יושבים וצופים. מותר לצפות לפעמים בתוכניות איכות, אבל אסור להיות פח זבל של כל מה שהמסך משגר אלינו. והכי חשוב: כמה שפחות להציץ לחיים של אחרים, וכמה שיותר לחיות את החיים האמיתיים. החיים שלנו.