Page 18 - גילוי דעת
P. 18
לאן הולכים עכשיו?
ברל'ה קרומבי | יועץ אסטרטגי ואיש מדיה
לעשות גם את החיבורים הנכונים, כדי שהסטטיסטיקה ששומרת תמיד על הציונות הדתית, מעל אחוז החסימה
באמת לא תשבר.
עוצמה יהודית
וכאן הגיע הזמן לדבר על חיבורים. המפלגה הראשונה שמחזיקה נדוניה יציבה בקלפי, אבל לא יכולה לעבור את אחוז החסימה, זו עוצמה יהודית. כשברוך מרזל התמודד בפעם הראשונה ב-2003 הוא עשה חיבור מוצלח עם מיכאל קליינר וביחד הם כמעט נכנסו לכנסת, אבל בסוף נאלצו לראות אותה מבחוץ. ב-2009 אנשי עוצמה עשו חיבור עם אורי אריאל וכצל'ה והכניסו את ד"ר מכאל בן ארי לכנסת וגם הצילו
את גוש הימין.
במערכות הבחירות האחרונות של 2019/20 הם התמודדו לבד (גילוי נאות: החתום מעלה היה האסטרטג של עוצמה יהודית בסבבים ב' ו-ג') אבל גילו שלמרות ה"בייס" המוצק יחסית בה הם מחזיקים, הם לא יוכלו להכנס
לבד לכנסת.
הפעם נראה שהם מגיעים למערכת הבחירות עם הבנה כי הם חייבים חיבורים רציניים. מצד אחד הם מנופפים בבחירות סבב ב' בהם קיבלו 85,000 קולות. מצד שני מתנגדיהם יטענו שבסבב ג', כשהיה ברור שלא יעברו את אחוז החסימה, קיבלו 20,000 קולות בלבד. לכן שאלת עוצמה יהודית חייבת להפתר כחלק מהחיבורים בגוש הימין.
נעם
אם עוצמה יהודית כבר הוכיחו שהם יודעים להתחבר, ואפילו לרוץ ברשימה בראשות הרב רפי פרץ, או לחתום הסכמים עם ניר אורבך, שאלת נעם
היא תעלומה בלתי פתורה. ב-2015 אנשי הר המור שיתפו פעולה עם הקמת מפלגת יחד. הם השתבצו במערך של יחד, שרצה בראשות אלי ישי, בה גם ברוך מרזל ייצג את עוצמה יהודית. למרות שלא עברה את אחוז החסימה הביאה יחד הישג מרשים. בבחירות סבב ב' קמה מפלגה חדשה בשם נעם, שלא התמודדה לבסוף בכנסת, אך הייתה מזוהה עם אותם כוחות. גם אם כוחם לא הוכח עדיין בקלפי ברור שהם צריכים להיות חלק מכל מערך של חיבור חרד"לי, במיקום שיאפשר גם לציבור הזה להיות חלק.■
הסיסמה "לא פרנסה, לא מעניין" הייתה טקטיקה מבריקה. עד שהפכה לתוכנית עבודה שמבטלת כל ערך אחר.
הצד החיובי של המהלך הוא שכעת בנטמרחוק מאחוז החסימה ולא נמצא בגבול הסיכון, כמו בבחירות סבב א'. לכן גם אם הפרידה בינו לבין סמוטריץ היא טקטית בלבד, היא יכולה לפתוח פתח לחיבורים אחרים, ברסיסי
המפלגות שמימין אליו.
האיחוד הלאומי
גם טובי האסטרטגיים לא החליטו עד לרגע זה האם ההיפרדות של בצלאל סמוטריץ מבנט הייתה מהלך מתוכנן, שהוכן בקפידה זמן רב, או שבאמת קרה משהו שם בחדר, בפגישה בארבע עיניים, בה בנט נתן לסמוטריץ להבין
שעדיף שירוץ לבד.
סמוטריץ בונה בשלב הזה על ההתארגנות הפוליטית ההיסטורית של הציונות הדתית. הטענה שלו שהציונות הדתית מעולם לא נפלה מתחת לאחוז החסימה צודקת. הבעיה היא רק שהיום אין את אותה ציונות דתית עליה סמוטריץ מדבר. לכן המטרה המרכזית של הקמפיין שלו הוא למתג את עצמו כמפלגת הציונות הדתית - ובינתיים
הוא עושה זאת בהצלחה רבה. עכשיו נשאר רק לראות שבצלאל יידע
השורות האלה נכתבות בזמן שעדיין לא נפלה ההכרעה מי ינצח בבחירות לראשות מפלגת הבית היהודי ולאן דרכה של האות ב' מיועדת בבחירות הקרובות. ובכל זאת נראה כי כבר כעת יחסי הכוחות בימין ברורים וכעת יש רק לאחד כוחות, בצורה נכונה, כדי
שיהיו גם יעילים. במערכות הבחירות האחרונות ביזבז הימין מנדטים יקרים, שהתנפצו על אחוז החסימה. היה ניתן לחשוב שאחרי שלוש מערכות בחירות, מצב הכוחות בציונות הדתית יהיה מסודר יותר. אבל שום דבר לא השתנה. אז בואו נעשה סדר במצב המפלגות מימין לליכוד:
הימין החדש
מי שהגיע לבחירות האלה הכי מסודר הוא נפתלי בנט. המזל הפוליטי הגדול של בנט היה שלא נכנס לקואליציית האחדות הפירטטית. כך בזמן שכל הפוליטיקאים הוכתמו כחלק מהתנהלות הממשלה בקורונה, בנט נתפס כמי שלא
היה חלק מהניהול.
בנט רכב על הקמפיין התקשורתי כביכול יש כשל בניהול הקורונה. הוא הציב אלטרנטביה, כתב ספר ונתפס כמי
שיכול לתת מענה.
הבעיה של בנט היא שהוא ככל הנראה הפך את הטקטיקה לאסטרטגיה.
יחסי הכוחות בימין ברורים וכעת יש רק לאחד כוחות, בצורה נכונה, כדי שיהיו גם יעילים. במערכות הבחירות האחרונות ביזבז הימין מנדטים יקרים, שהתנפצו על אחוז
החסימה. היה ניתן לחשוב שאחרי שלוש מערכות בחירות, מצב הכוחות בציונות
הדתית יהיה מסודר יותר. אבל שום דבר לא השתנה
ט׳ שבט ה'תשפ״א
18 |
