Page 15 - גילוי דעת

גיל הפרישה בישראל
לפי העקרונות מעלה.
למרות החוק, יש מגזרי תעסוקה מסוימים ונסיבות מסוימות אשר בהם יש הסדרים שונים ומיוחדים למשל צבא הקבע, משטרה, עובדי חינוך, בעלי משרות כדוגמת שופטים, רבנים, מצבים
בריאותיים ועוד).
בשולי הדברים נציין נושא חשוב שמתקשר לגיל הפרישה: בחלק גדול מהמקרים המעסיק מפקיד לעובד לפנסיה רק 6% לפיצויים ולא 8.33%, למשל בקרנות הפנסיה הוותיקות. במקרים אלו כאשר העובד מפוטר מעבודתו המעסיק צריך להשלים פיצויים מעבר למה שנצבר בקופות. אחד המקרים שבהם רואים את העובד כאילו פוטר מעבודתו – זה התפטרות בגיל פרישה ואילך. לאחרונה נפסק בבית הדין לעבודה שזהו לא מהלך אוטומטי אלא תלוי בכמה גורמים וביניהם סוג ההודעה של העובד ומהותה. עובד המתקרב לגיל פרישה ומעוניין לפרוש
צריך לשים לב לכך.
בכל מקום שכתוב ‘עובד’ הכוונה גם לעובדת.■
לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את דבריו ותוך הפעלת שיקול דעת ראוי. ניתן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל פרישה ובמקביל להתחיל לקבל קצבה חודשית מקרן הפנסיה או מחברת הביטוח. לפעמים ניתן לתכנן זאת באופן
שיעניק הטבות מס לפורש.
בקרנות הוותיקות (כמון מבטחים/מקפת) קיים זה זמן רב קושי מתמשך לגבי עדכון גיל הפרישה לנשים מגיל 62 ל64. סביר להניח שזה יעודכן בקרוב על פי הסכמים כאלו ואחרים, אחרת ינוכו מכל הגמלאים של הקרנות הללו דמי ניהול גבוהים יותר
בגין הפנסיה שלהם.
קיימת גם אפשרות לגיטימית לעובד להקדים ולקבל קצבה חודשית כבר מגיל 60 אך כמובן תוך הפחתת זכויות.
באישורים השנתיים המתקבלים מחברות הביטוח/מקרנות הפנסיה מצוינת הקצבה החודשית הצפויה לאחר הפרישה. יש מקרים שבהם הנתון מוצג לגיל שונה מגיל הפרישה, למשל גיל 64 לנשים או 70 לגברים. זוהי הצגה בלבד ומובן שניתן לקבל קצבה מופחתת קודם לכן,
בני שריד | רו”ח יועץ פנסיוני ומתכנן פרישה לפני כמה ימים צפיתי, במקרה, בחלק
מתכנית “המרדף” של ערוץ כאן 11. נפלתי בדיוק על שאלה שנשאל הצ’ייסר: “מהו גיל הפרישה לגברים בישראל?”. להפתעתי הרבה, שגה הידען בתשובתו (מחזה נדיר ביותר) וענה “גיל 70”. התשובה הנכונה היא גיל 67. ואם בארזים נפלה שלהבת אז אולי כדאי שנחזור קצת למקורות. מהו אם כן גיל
הפרישה בישראל?
על פי חוק, גיל הפרישה בישראל הוא 62 לנשים ו67 לגברים. בגיל זה ניתן לפרוש מעבודה ולקבל קצבה חודשית. בגיל זה גם ניתן להתחיל לקבל קצבת אזרח וותיק (קצבת זקנה) מהמוסד לביטוח לאומי והוא מותנה במבחן הכנסות אישי. אם לא משולמת קצבת אזרח וותיק למשל בגלל הכנסות נוספות, תשולם תוספת של 5% לכל שנה של דחייה וזאת עד לגיל 70 שהוא הגיל האבסולוטי לקבלת הקצבה ללא כל קיזוז. ניתן כמובן להמשיך ולעבוד, גברים ונשים, עד גיל 67 שזהו גיל פרישה חובה. חובה – משמעו שמעסיק רשאי להודיע לעובד על סיום עבודה, הגם שחייב לעשות זאת
על פי חוק, גיל הפרישה בישראל הוא 62 לנשים ו67 לגברים. בגיל זה ניתן לפרוש מעבודה ולקבל קצבה חודשית. בגיל זה גם ניתן להתחיל לקבל קצבת אזרח וותיק
קודם כל
תורה
המשפחה בישראל ועצמאות בתי הדין’. ההחלטה על הכיוון הזה לא נפלה ביום אחד. הרב יעקב יקיר, ראש בית המדרש ‘תורת המדינה-בית אורות’ שהציג את הסוגיה בפני הפורום, שיתף אותנו בתהליך: “כששמענו על הקמת פורום הרבנים, הבנו, כי העוצמה של פורום זקני תלמידי החכמים, היא חיונית למאבק על קדושתה של המשפחה היהודית”. לדברי הרב יקיר “התהליך עם הרבנים בנושא ‘בג”ץ הבוגדת’ היה סדור ומקצועי. הרבנים שמעו סקירה על הנושא, לאחר מכן הוקמה ועדת משנה שהעמיקה בנושא, ויזמה תהליכים שונים כולל ניסיונות פגישה עם שופטים ואישי ציבור כדי להביא לידי ביטוי את עמדת הרבנים בנושא”. לדברי הרב יקיר: “’בג”ץ הבוגדת’ מסכן את המשפחה היהודית. כוחה של התורה וכוחם של תלמידי חכמים, שמנעימים זה לזה, היא הדרך לעצירת הרס המשפחה על ידי בג”ץ, ונתינת כוח
ועוצמה למשפחה היהודית”.■
מתכנסים לישיבות עדכון והעלאת נושאי דיון, ולאחר מכן מחולקים הרבנים לצוותי חשיבה וקידום תהליכים.
היכולת להגיע להחלטות ולעשייה משותפת תוך כדי הבדלי הגישות, מחייבת הקשבה ונתינת כבוד הדדית. הפורום משמש גם מקום למפגש רבני בין דורי. היוזמים שלו הם דווקא רבנים ואנשי מעשה משכבת גיל צעירה מהם, שהחליטו כי פורום
רבני של זקני הציונות הדתית הוא צורך השעה.
לדברי הרב עמית פנחס, מיוזמי פורום רבני ‘תורת הארץ הטובה’: “תורתו של הרב קוק הולידה דורות של תלמידי חכמים ארץ ישראלים. הישיבה שלהם יחד, ויכולת העשייה המשותפת, מביאה לידי ביטוי את התורה הגדולה הזו. היחד הזה הוא
צורך השעה וסם חיים לישראל”.
אחד מהתהליכים שמקדם בימים אלה פורום הרבנים, הוא מאבק ציבורי ב’בג”ץ הבוגדת’, במסגרתו התפרסמה קריאה של הרבנים ‘לחיזוק
המציאות של הבידוד החברתי שכפתה עלינו הקורונה, יכולה גם לשמש כהזדמנות לחדש קשרים. כזה הוא פורום רבני ‘תורת הארץ הטובה’. הפורום מורכב בעיקר מזקני רבני הציונות הדתית, נרקם בימי הקורונה. הרבנים מנצלים את הטכנולוגיה של שיחות זום, ליצירת מפגשי חשיבה ועשייה ציבוריים. בין הרבנים ניתן למצוא את הרב חיים דרוקמן, הרב דוב ליאור, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי, הרב חיים שטיינר, הרב אליעזר ולדמן, הרב יעקב פילבר, הרב איסר קלונסקי, והרב אורי כהן, את
הפורום מרכז הרב יוסף ארציאל.
רובם כבר חצו את גיל שמונים, ומאחוריהם אלפי תלמידים ומוסדות משגשגים, ועדיין, הרבנים אינם קופאים על שמריהם. רובם ככולם למדו אצל הרב צבי יהודה קוק, בנו של הראי”ה. בסבבי הבחירות האחרונים הם תמכו בחמש מפלגות שונות, אבל הם לא נותנים להבדלי הטקטיקה הפוליטית להפריע להם לעבוד יחד. הרבנים