Page 17 - גילוי דעת

מאיר פרייליכמן
אחד
על
אחד
עם עו”ד
יכין זיק
בן 40, תושב עץ אפרים, נשוי ליעל ואב ל4. מנהל הפעילות בתנועת “רגבים”
התגייסתי ליחידת אגוז ושירתי שם כמפקד צוות לוחמים בתקופת האינתיפאדה השניה. ג’נין ושכם היו הבית השני שלנו והרגשנו שאנחנו שומרים על הביתכפשוטו.לאחרמכןשירתי שששניםכמ”פ במילואים ואני משרת עד היום כקצין האג”ם של חטיבת “יפתח” חטיבת הקומנדו במילואים. כששואלים איך אני מסתדר עם כל כך הרבה ימי מילואים בשנה אני צוחק שזה “התחביב” שלי. ובאמת, שירות המילואים מהווה שמורת טבע של אנשים מכל קצות החברה הישראלית שפשוט
אכפת להם. האנשים הכי טובים שיש לנו.
לימודים אקדמאיים:
לאחר השחרור למדתי משפטים בבר אילן, בין היתר, עם שמחה רוטמן וגיל ברינגר. את ההתמחות עשיתי (בעוונותי) בפרקליטות מחוז המרכז הפלילית שם ראיתי את הפער בין המסירות של הדרגים הזוטרים והבינוניים בפרקליטות לבין
הפוליטיקה והאינטרסים של הדרג הבכיר.
לאחר ההתמחות עבדתי בחברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג, שהיתה עבורי בית ספר לאיך עובדים יעיל ונכון.
יועץ לשעבר לאיילת שקד:
לאחרהבחירותתשע״ג מוניתיליועץפרלמנטרי של ח”כ איילת שקד, אותה ליוויתי כיו”ר סיעת הבית היהודי ולאחר מכן בתפקידה כשרת משפטים. במשרד המשפטים הייתי אחראי, בין היתר על הוועדה לבחירת שופטים ועל הקשר הטוב עם לשכת עורכי הדין. אני גאה בכך שיש לי חלק כלשהו בהרכב השופטים במדינת ישראל
ובשינוי פניו של בית המשפט העליון.
מנהל פעילות ברגבים:
בשנתיים האחרונות אני משמש כמנהל הפעילות ברגבים. ברגבים למדתי, איך תנוע קטנה יחסית ובעלת אמצעים לא רבים, יכולה להשפיע באופן משמעותי כל כך על מה שקורה במדינה שלנו. רגבים עוסקת בתחומים שמלבדה אין אף אחד שעוסק בהם. היא העלתה לסדר היום את ההתרחבות האינסופית של הפזורה הבדואית בנגב, את נושא הבניה הלא חוקית בכל רחבי הארץ ואת ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי C. לצערנו, המדינה ניסתה במשך שנים להתחמק מטיפול בבעיות האלה או שהציעה פתרונות דלים וחלקיים שלא נתנו מענה לשטח. רק בזכות רגבים הנושאים נידונים. כולי תקווה שגם יטופלו כמו שצריך. אני גאה לעבוד בארגון
עם אנשים שאין מסורים ומקצועיים מהם.■
ההתחלה:
נולדתי בירושלים להורים אדיר ז”ל וורדית תבדל”א, אח לחמישה אחים. אצלנו המשפחה היא המנוע. דווקא עכשיו, בריחוק שנכפה עלינו בתקופת הקורונה, אני רואה עד כמה החיבור לאמא ולאחים שלי נותן לי כוחות
ותקווה בתוך כל הקשיים.
גדלתי בשכונת רמות אשכול בירושלים. הייתי חניך ומדריך בסניף שנר”א האגדי שידע להכיל בתוכו את מגוון האוכלוסיה שירושלים יודעת לתת. למדתי בישיבה התיכונית נוה שמואל באפרת שידעה לשלב בין עבודת השם, דבקות בתורה ורחבות אופקים. יודעי דבר יציינו שלא הייתי תלמיד מצטיין אבל נראה לי שידעתי להשקיע במה שחשוב
באמת...
אני נשוי ליעל לבית הגר, המורה להיסטוריה הטובה בהיסטוריה, שחיברה אותי לעיר הולדתה בת ים ולאנשים המדהימים שצמחו בה. וביחד אנחנו מגדלים את ארבעת המופלאים שלנו ביישוב המקסים עץ אפרים.
אבא אדיר:
בכל דבר כמעט שאני עושה בחיים אני שואל את עצמי מה אבא היה עושה. אבא היה אדם יצירתי ואמיץ, גם בעולם הפוליטי תקשורתי אבל בעצם בכל דבר שעשה. והכי חשוב – אבא היה איש אמת עד הסוף. בחדר העבודה שלו היה תלוי שלט קטן: “על ערכים – משלמים” וזה מה שהנחה אותו. אבל מעבר לזה הוא היה אבא מדהים. כל דבר שאני עושה בקשר לגידול וחינוך הילדים שלי הוא בעצם
חיקוי (אני מקווה מוצלח) של אבא.
בימי אוסלו הארורים, טרום ימי הרשתות החברתיות, כשהתשקורת הישראלית רמסה את ציבור המתיישבים, אבא היה היחידי שהשמיע את קולם וזקף את קומתם. עד היום אני פוגש אנשים שמזכירים את אבא בעיניים דומעות ואומרים שהמאכלים של שבת לא יוצאים אותו דבר בלי ש”זיקוקים של אדיר” מתנגנת ברקע בזמן הבישולים של יום שישי.
אחרי התיכון:
התחלתי ללמוד בישיבת בית ועד לתורה הר חברון בעתניאל, וכמו שאומר הרב רא”ם ראש הישיבה, לישיבה אין בוגרים, ולכן, כהגדרתו, אני רואה את עצמי “כתלמיד הישיבה מחוץ לכתלים”. אין לי ספק שאת העולם הרוחני שלי אני חייב לישיבה המופלאה הזו. הישיבה ועולמה הרוחני מלווים אותי בכל מקום
שאליו אני מגיע.
ט״ז שבט ה'תשפ״א | 17
צילום: דודאית רקנטי לם