Page 18 - גילוי דעת

אֲבָל אֲ ׁ ֵשמִים אֲנ ַחְנו ּ
ברל'ה קרומבי | יועץ אסטרטגי ואיש מדיה
אחרי כל הנקודות
איך נדע אם הגענו כבר לרגע שמתחילים
לראות את סוף הקורונה? ביום שנשמע
דיבורים על וועדת חקירה, נדע שהגיעה
החשובות השעה. אז הנה כמה היבטים חשובים לעיונה של וועדת החקירה שוודאי
תקום.
מערכת המשפט
הגוף הראשון שפגע אנושות במאבק
בקורונה הוא כמו תמיד מערכת המשפט.
שאחרי כל חודשים שלמים שהמשפטיזציה הישראלית לא איפשרה את סגירת נתב”ג
והותירה את הכניסה לארץ פתוחה
לנגיפים מכל העולם. כשבתחילת הסגר
החליט שר הבריאות הקודם יעקב ליצמן
לסגור את נתב”ג, טענה מערכת המשפט
כי יש בכך קשיים משפטיים. אחר כך
הציבור עצמו לאורך שנה שלימה חמה המערכת המשפטית את בדיקות הקורונה בנתב”ג,
שלא לדבר על הבעיות המשפטיות
שהערים היועץ המשפטי על ביטול
ההפגנות בבלפור, גם כשמדינה שלימה
הייתה במצב של סגר מוחלט.
האולפנים אהבו לדבר על כך שישראל היא מדינת אי, ולאור עובדה זו היה ניתן לסגור את השמיים בצורה הרמטית בפני נגיפים מרחבי העולם. רק שהם שכחו להאשים בכך את מערת המשפט, שהייתה זו ששללה מהממשלה את
היכולת לשלוט על נתב”ג.
מפגיני בלפור
לו ידע הלורד בלפור ששמו יהפוך ברבות השנים לקוד עבור כל מי שרוצה להפר את הנחיות הבריאות, אולי היה חושב פעמיים, לפני שמדינת ישראל כיבדה אותו בקריאת הכיכר המכובדת שבין חומות העיר העתיקה לשכונות
החדשות שנבנו באותה העת.
אם היה כאן ביטוי דרמטי לזלזול בהנחיות הוא בא סיפור ההפגנות בבלפור. כל ילד שסירב לעטות מסיכה, השתמש בפסטיבל בלפור כסיבה לכך, ולא שלא בצדק. כל כלה שהתלבטה אם לוותר על חלום חייה בשמלה לבנה, עשתה את החשבון שאם בבלפור זה
מותר – גם לה מותר.
התקשורת
זה התחיל מעידוד ההפגנות בבלפור, שפתחו מהדורות ערב ערב, המשיך בכוכב האולפנים יורם לס ונגמר בקמפיין המסוכן שניסה למתג את מבצע החיסונים המפואר כניסוי בבני אדם. אם
והצודקות, צריכים לומר גם את האמת. והאמת היא
האשמים וכל התירוצים, מי שלא לקח אחריות היה
בזמן מגיפה, אפילו מבחינה ציבורית.
אם היה מדובר רק על הוראת הרבנים בנוגע לתלמידי התורה, הייתי שותק. קטונתי מלהבין את דעת גדולי ישראל ואין לאדם להרהר על דברי רבותיו. מי ששמר על כל ההנחיות ורק שלח את ילדיו לתלמודי התורה המצוות רבותיו,
אין לי אף מילת ביקורת לומר עליו.
אבל התחושה בקהילות חרדיות מסוימות הייתה של זלזול כללי ועל כך הקהילה החרדית צריכה לערוך חשבון נפש נוקב - ויש לציין שהיא כבר עושה זאת בקול גדול, על שערי העיתונים החרדיים המובילים, מבלי להתבייש. לפחות הם יודעים שם לחזור בתשובה.
גם זו מידה גדולה.
הציבור
ובסוף אחרי כל הנקודות החשובות והצודקות, צריכים לומר גם את האמת. והאמת היא שאחרי כל האשמים וכל התירוצים, מי שלא לקח אחריות היה הציבור עצמו. ישראל אמנם נמצאת במקום טוב, יחסית לעולם, אבל יכולנו להיות במקום טוב הרבה יותר. אם רק היינו משתמשים קצת פחות בתרבות ה”סמוך” הישראלית וקצת פחות מעגלים פינות, כנראה היינו חוסכים בחיי אדם רבים וגם מצב המשק היה
נראה טוב יותר היום. ֲא ָבל ֲאׁ ֵש ִמים ֲא ַנ ְחנּו.■
epa :צילום
יש מגזר שחייב לעשות חשבון נפש נוקב, זה מגזר העיתונאים. תחשבו למשל מה היה קורה אם במהלך מלחמה היו יושבים ערב ערב הפרשנים באולפנים ומציבים סימני שאלה על התנהלות המפקדים, מותחים ביקורת על המבצע הצבאי ומציעים את עצמם כמומחי צבא שמבינים טוב יותר מהמפקדים בשטח. בדיוק כך הייתה תמונת המצב. בעוד אנשי המקצוע ניסו להשתלט על המגיפה, יושבי האולפנים חוררו מבפנים את הספינה ופגעו במאמץ המלחמתי
לרתימת הציבור.
עכשיו זו אותה תקשורת שמעלה סימני שאלה לגבי תפקוד הממשלה על התנהלותה בקורונה, אבל שוכחת
שהדבשת על הגב שלה.
החרדים
סיפור החרדים הוא אירוע מורכב. אפשר לתרץ את התנהלות החרדים בדרכים רבות. אבל בסוף יש רק מגזר אחד שצריך לקחת אחריות על התנהלות
החרדים וזהו הציבור החרדי עצמו.
אפשר להבין לגמרי את המחשבה שהנזקים הרוחניים, נפשיים וכלכליים של הקורונה עולים על הצורך בשמירה על הנחיותיה. יתכן גם שהורים עם עשרה ילדים מתקשים לשמור על שפיות בסגר שנמשך מספר שבועות ומוארך שוב ושוב. ועדיין בשורה התחתונה יש התנהלות שלא ראויה
ט״ז שבט ה'תשפ״א
18 |