Page 14 - גילוי דעת
P. 14
לחיות
לצחוק
לאהוב
| יעלי אליה מדי |
שנפתח הסגר הגיעו
כבר עשרות אלפי אנשים.
מידי שנה נערך מרוץ כלניות לזכרה של מרווה. השנה המרוץ מתפרס על פני שבוע שלם, והרצים יוצאים למסלולים בקפסולת בהתאם להנחיות
הקורונה.
מרווה נולדה וגדלה בקיבוץ עלומים. הוריה אורית ורפי הגיעו עם גרעין “גולן” לעלומים בשנת 78, אז קיבוץ צעיר על גבול רצועת עזה. עד היום הם חיים בקיבוץ, כמו פעם בשיתופיות. הם מאוד אוהבים את הבית והקהילה המדהימה והמיוחדת שלהם, שהיא ממש משפחה. לשאלתי האם המצב הביטחוני באזור והצבע האדום לא עוררו בהם מחשבות ללכת למקום אחר? הוא עונה בנחרצות “זה הבית שלנו,
אפילו שלא תמיד שקט בו”.
הוא מוסיף שדווקא בתקופה האחרונה, עם כל הסערות המתרחשות בחיינו, מגפת הקורונה והבחירות, ב”ה לפחות באזור העוטף יש שקט יחסי.
רפי משמש כבר שנים רבות כקב”ט המועצה האזורית שדות נגב המונה 16 ישובים. אורית ניהלה את הפעוטון בקיבוץ עלומים ובשנים האחרונות היא מנהלת פעוטון לילדים בעלי צרכים מיוחדים בכפר “עדי נגב”. שניהם עוסקים בתפקידים מאתגרים שהם מאוד אוהבים, אבל האתגר הגדול שזימנו להם החיים הוא המחלה של מרווה בתם, וחייה הקצרים. מרווה הקפידה להגיד שאין קושי, יש אתגר, ושהיא לא חולה שיש לה מחלה. במשך
שנה ושלושה חודשים נלחמה. על אף שהרופאים ניבאו לה רק שלושה חודשים, היא נאבקה על חייה בנחישות. אבל המלחמה לא צלחה
בימים אלה מתקיים בדרום הארץ פסטיבל דרום אדום. מרבדי כלניות צובעים את האדמה ומושכים אליהם המונים. צלמים, משפחות ומטיילים רבים שנוהרים לראות את הקסם באדום. אחד האתרים היפים והמטוילים באזור הנגב המערבי הוא “באר מרווה” – חניון קהילתי שהוקם בסיוע קק”ל וילדי הישובים, מדובר בחורשה יפה משובצת בהרבה מאוד כלניות ובה באר מים עתיקה. את החניון הקימו לזכרה של נערה צעירה מקיבוץ עלומים מרווה בביאן ז”ל שנפטרה ממחלת הסרטן לפני 6 שנים, בת 18 במותה. הצוואה שהשאירה להוריה אורית ורפי ולאחיה, היא לדבוק בחיים, לצחוק ולשמוח.
מרווה הייתה בת בין שלושה בנים במשפחתה, עידן, שי ותומר התאום שלה. מגיל צעיר הייתה ילדה דעתנית, פעילה, ומובילה חברתית. היא הייתה אהובה על צעירים ממנה וגם על המבוגרים ממנה, מרווה את כולם בתשומת לבה, באהבתה ובשמחת החיים. אחרי לכתה השאירה חלל עצום לבני משפחתה, שבחרו להמשיך לחיות את החיים. במשפחה החליטו לצמוח מתוך האובדן, וזה אך סמלי ומרגש שבחרו להנציח את זכרה בשדה כלניות פורח. ברגעיה האחרונים ביקשה מרווה מהוריה לממש את הסלוגן שהיה המנון חייה, לחיות, לצחוק
ולאהוב.
שוחחתי השבוע עם רפי בביאן אביה של מרווה ז”ל, והוא הזמין אותי להגיע החודש לדרום לראות את המראות המרהיבים של הכלניות ולסייר “בבאר מרווה” (על הסיור במקום תוכלו לקרא במדור
התיירות בעמוד 26) .
זה הזמן ליהנות מהפריחה המרהיבה בעונה הזאת בדרום הארץ, פריחה שמרחיבה את הלב. מאז
"באר מרווה" – חניון קהילתי שהוקם בסיוע קק"ל וילדי הישובים, בחורשה יפה משובצת בהרבה מאוד כלניות ובה באר מים עתיקה. את החניון הקימו לזכרה של נערה צעירה מקיבוץ עלומים מרווה בביאן ז"ל
צילומים: רפי בביאן
ז׳ אדר ה'תשפ״א
14 |
