Page 16 - גילוי דעת
P. 16
חורבן הבית
אודי טנא | יועץ אסטרטגי ומנהל משברים, בעל חברת “טנא תקשורת”
כמעט בלי יוצאים מן הכלל, ראשי המועצות ביהודה ושומרון הסרוגים נמצאים שנים כבר בעמדות מפתח בתוך תנועת “הליכוד”. יש שיגידו שזהו ניצול ורצון לגרום למפלגת השלטון לדאוג לצרכי ההתיישבות, אך בפועל צעד זה מצביע גם הוא על מגמה ורצון של המגזר להיות חלק ממשהו גדול ורחב יותר, שאינו שומר רק על חלקת הא-
לוקים הקטנה שלי.
עצוב לראות איך מפלגת “הבית היהודי” מסיימת את תפקידה ההיסטורי לעת עתה, אך אולי דווקא מעז ייצא מתוק. אולי זו הדרך להשתלבות הסופית של
המגזר גם במפלגות כלליות.
גירוש גוש קטיף גרם לרבים מתוך מהציונות הדתית לצאת מהחממה שלהם (תרתי משמע) וללכת לגור יחד עם אחיהם שלא מחזיקים באותה השקפת עולם. הגרעינים התורניים בערים מעורבות כמו רמלה, לוד ויפו הם דוגמא ראויה לאותו שילוב ראוי שקרה בגלל ההתנתקות. אין לנו צורך חלילה בעוד גירוש, אבל השינוי הזה שקרה בעקבותיו צריך לקרות גם בתחום הפוליטי. הגיע הזמן שהציונות הדתית תמשיך לדאוג לעם ישראל גם מתוך
השדה הפוליטי הכללי.■
הבחירות “המפוארת” שקיימו.
עד לפני חודש, “הבית היהודי” ומפלגת “העבודה” היו שתי מפלגות גוססות שרק חיפשו קבורת חמור מכובדת. אפשר לחלוק על הנעשה במפלגת “העבודה” אבל בחירתה של מירב מיכאלי הפיחה חיים במפלגה. מה שלא קרה במפלגת “הבית היהודי” שגססה אל מותה ונקברה סופית עם החבירה
לימין החדש.
בני ובנות המגזר הדתי-לאומי, מתוך תפיסת עולמם, מבקשים להשתלב בכל רבדי החיים: בכלכלה, בצבא, באקדמיה וכך גם הם רוצים להיות בחיים הפוליטיים. בנט זיהה מזמן את הכיוון וניסה לעשות זאת מתוך “הבית היהודי”. הוא לא הצליח, והקים את “הימין החדש” כדי לשבור את תקרת הזכוכית המפד”לניקית. לא יודע אם חגית משה התכוונה לכך, אך חבירת “הבית היהודי” ל”ימינה” רק מוכיחה את מה שבנט ראה מזמן. אנשי הציונות הדתית לא רוצים עוד מפלגה דתית שדואגת אך ורק למגזר, אלא כזו
שיכולה לאחוז בהגה השלטוני.
לא סתם, רבים מבני המגזר הדתי-לאומי חברו בשנים האחרונות לליכוד. עוד ועוד קבוצות ופורומים סרוגים הוקמו.
ימי הבחירות מקפיצים אותנו מידיעה פוליטית אחת לשנייה כמעט מבלי לשים לב. אחת הידיעות שכמעט כבר שכחנו ממנה היא פרישת מפלגת “הבית היהודי” מהתמודדות בבחירות ותמיכה שלה במפלגתו של נפתלי בנט. מכל הסקרים שעלו, מפלגת “הבית היהודי” הייתה שווה אלקטורלית רק כמה עשיריות האחוז, לא ערך משמעותי דיו. אבל בלי ספק, הארומה והנוסטלגיות שיש בבית היהודי וכן האות ב’ ההיסטורית שווים, כנראה, משהו אשר הגיע כמעט ללא תמורה
למפלגת “ימינה”.
צריך להגיד את האמת, “הבית היהודי” כבר מזמן איבדה את זה. הפריימריז שהתקיימו נתנו מעט רוח גבית לאותה מפלגה קשישה, אך בפועל לא תרמו דבר והתוצאה, כאמור, עגומה במיוחד. גם ההסכם שחתמה משה עם בנט לקבלת תפקיד שר, לה או למי מטעמה, עם אחריות בענייני המגזר הוא לעג לרש. יתכן שיהיה עוד משרד בעבורם וכלל לא ברורות סמכויותיו. ספק רם משה תשב סביב שולחן הממשלה מכיוון שיש כמה מועמדים בימינה שמחכים לתפקידים. מהלך זה נעשה כדי לתת לאנשי “הבית היהודי” חבל לרדת מהעץ הפוליטי שעליו נתלו בשבוע וחצי של מערכת
אנשי הציונות הדתית לא רוצים עוד מפלגה דתית שדואגת אך ורק למגזר, אלא כזו שיכולה לאחוז בהגה השלטוני
חדלו משנאת חינם
הציונות הדתית: “כיון שמצוי כי בשעת תחרות, סכנת המחלוקת גדולה ביותר, על כולנו להיזהר שבעתיים מרכילות, מלשון הרע ומשנאת חינם. עבירות אלה הביאו לחורבן והן סותרות את מטרת העם כולו על כל פלגיו. כולנו נדרשים לנהוג כבוד זה בזה, להדגיש את החיוב שיש במפלגה ולא את
השלילה אצל הזולת”.
על הסוגייה למי יש להצביע בבחירות, עונים הרבנים בסיום מכתבם בהוראה חד-משמעית לגבי העקרונות שאותם ראוי לבחון בטרם הבחירות: “מהיותנו עם קדוש הרי פשוט שיש להעדיף את כל מי שנאמן לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל, ולשמירתם בציבור בארצנו הקדושה”.■
בבחירות: “השתתפות בבחירות יש בה מצוות רבות. באמצעותם אנו מסייעים לשכלולה של המדינה מבחינה תורנית וחברתית גם יחד, ולכן
על כולנו לבחור”.
כמו כן, הרבנים התייחסו במכתב למתקפות שבאות ממחנה כזה או אחר כלפי רעהו, והדגישו: “יש שיטות שונות שיש ללמד עליהן זכות, כי כוונתם להביא טוב לישראל בדרך שהם מאמינים בה”. ובהמשך הוסיפו: “מכאן ברור, שאף על פי שכל אחד נוקט דרך הנראית לו הטובה ביותר, אין לו להטיל דופי וחשדות באלו שנוקטים בדרך שונה”.
בהמשך המכתב, התייחסו הרבנים למתיחות בתוך
רבנים בכירים בציונות הדתית יצאו היום בקריאה לציבור לקראת הבחירות הקרבות: “חדלו משנאת החינם”.
בעקבות השיח המפלג בתוך הציבור הציוני- דתי, כתבו רבנים בכירים מכתב ברור אשר מורה כיצד יש לנהוג בתקופה מורכבת זו. בין הרבנים החתומים על המסמך, רבנים מרבני תורת הארץ הטובה. הרבנים אשר חתומים על הקריאה: הרב יוסף ארציאל, הרב חיים דרוקמן, הרב אליעזר ולדמן, הרב דוד חי הכהן, הרב זלמן מלמד, הרב יצחק קופמן, הרב יעקב פילבר והרב אריה שטרן.
במכתבם, הורו הרבנים על חשיבות ההשתתפות
ז׳ אדר ה'תשפ״א
16 |
