Page 6 - גילוי דעת
P. 6
" ִּכי ָבנּו ָב ַח ְר ָּת ְואו ָתנּו ִ ק ַ ּ ד ְ ׁש ּ ָ ת ִ מ ּ ָ כ ל ָ ה ַ ע ּ ִ מ י ם "
אנחנו חוגגים בחג השבועות את חג מתן תורה, "אשר בחר בנו מכל העמים". האם האמירה שאלוקים בחר בעם ישראל אינה גזענות והתנשאות על שאר העמים?
האלוקות בעולם; כל אחד בתפקידו. הברכה “אשר בחר בנו מכל העמים” באה לציין עובדה מציאותית שבעולם הזה תפקידו של עם ישראל מרכזי יותר (וכמובן צריך לתת “כיסוי” לטענה הזו), אבל בעולם הבא כל יהודי וכל גוי – ובעומק העניין כל יצור עלי האדמות – יקבל את שכרו המלא לפי התנהלותו. הנתון שעם ישראל “נבחר” מאת ה’ למלא תפקיד מרכזי יותר, אינה מעניקה זכות התנשאות או רמיסה של עמים אחרים אלא
פשוט מעניקה אחריות גדולה יותר.
רחלי פרנקל
האחריות שבלהיות יהודי
“אתה בחרתנו”... למה? בזכות אברהם שהכיר בך, בזכות אבות שדבקו בך, בזכות הבריתות, בזכות העקדות, בזכות נעשה ונשמע, בזכות אהבה שאהבת אותנו, בזכות אהבה שאהבנו
אותך על אף ומתוך הכול?
אבל לא זו השאלה המשמעותית.
יש לשאול “אתה בחרתנו”, לשם מה? התשובה לזה כבר נאמרה לאברהם: “ ִּכי ְי ַד ְע ִּתיו ְל ַמ ַען ֲאׁ ֶשר ְי ַצ ֶּוה ֶאת ָּב ָניו ְו ֶאת ֵּביתֹו ַא ֲח ָריו ְוׁ ָש ְמרּו ֶּד ֶרְך
ה' ַל ֲעׂשֹות ְצ ָד ָקה ּו ִמׁ ְש ָּפט”.
הבחירה היא בכדי לשמור את דרך ה’, לקבל את תורת ה’ כמתנה בסיני, לעשות צדקה ומשפט, וכך להיות לברכה לכלל משפחות האדמה. הבחירה איננה נוצות להתהדר בהן או כתר להתנשא בו. זו אחריות. מחויבות לתורה ולדרך, קריאה להיות חברה צודקת ומלאה רחמים וחסד, ומשימה: לחלוק את הטוב הזה עם האנושות כולה. זו אחריות המגיעה עם סיכון גבוה: “ ַרק ֶא ְת ֶכם ָי ַד ְע ִּתי ִמ ּכֹל ִמׁ ְש ְּפחֹות ָה ֲא ָד ָמה ַעל ֵּכן ֶא ְפקֹד ֲע ֵלי ֶכם ֵאת ָּכל ֲע ֹו ֹנ ֵתי ֶכם”, והיא פתוחה לכל מי שבאמת ובתמים ירצה להצטרף למשימה הזו, כתשובת
הרמב”ם לר’ עובדיה הגר:
“אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר. ודאי יש לך לברך ‘אשר בחר בנו’ ואשר נתן לנו, ואשר הנחילנו ואשר הבדילנו. שכבר בחר בך הבורא יתעלה והבדילך מן האומות ונתן לך
התורה שהתורה לנו ולגרים”.
בינינו לבין העמים. עם ישראל הוא משפחת אברהם וממשיך דרכם של יורשיו יצחק ויעקב. עמ”י הוא עם שנבחר בזכות ידיעת האבות את ה’ וההליכה בדרכיו לקבל תורתו ולהיהפך ל’ממלכת כהנים וגוי קדוש’. מוקדשים לעשיית רצון ה’ לשמור דרך ה’ בצדקה ומשפט ובקיום מצוות הבורא. על הייחודיות הזאת יש לנו להגן בחירוף נפש, כולל איסור נישואי תערובת, ממלכה ושלטון בארצנו עם כל הכרוך בכך, כולל הענקת זכויות מיוחדות ליהודים לעודד את שיבתם,
הרווחתם והתיישבותם כאן.
האם זאת גזענות? תלוי מה ההגדרה. לדעתי, יש לשמור את הביטוי שנחשב לביטוי חריף לשתי ההגדרות הראשונות למעלה. לפיהן התורה לא גזענית, אבל בהחלט מבדילה בינינו לבין העמים.
ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הגויים להיות לו ל”סגולה מכל העמים”, וכפירושו של הספורנו: “אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים השפלים, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם ז"ל (אבות) 'חביב אדם שנברא בצלם' מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכלם".
הרב חגי לונדין
תפיסה אורגאנית
האמירה “אשר בחר בנו מכל העמים” איננה באה לומר שאין חשיבות לעמים אחרים או לתרבויות אחרות, אלא באה לציין דבר נתון. במציאות קיימים מרכיבים שונים שמשלימים זה את זה, ולכל אחד יש את הייחודיות שלו. חכמי ישראל האחרונים מכנים זאת “תפיסה אורגאנית” לעומת “תפיסה מכאנית”. בניגוד לתפיסה המכאנית הרואה את האובייקטים בעולם כנפרדים זה מזה, התפיסה האורגאנית רואה את העולם כולו כמכלול חי ונושם. המשל הקלאסי לכך הוא גוף האדם. האיברים בגוף אינם נמצאים בתחרות זה עם זה, “אני לב ואת רק אצבע”; אלא האצבע מתחייה מן הלב והלב מתחייה מהאצבע. יחד עם זה יש לב ויש אצבע, תפקיד הלב חשוב מן האצבע, ושניהם יחדיו מופיעים את הנשמה. הנמשל: לא שעם ישראל מייתר או מתנשא על עמים אחרים, אלא כולנו מופיעים יחדיו את
הרב דניאל כהן
גזענות או נבדלות?
בנושא הגזענות יש התפתחויות במשך כמה עשורים של שינויי הגדרה. לפני כמה עשורים ההגדרה הייתה “מי שרואה את הגזע שלו כעליון, וכדבר שמקנה לו זכויות לשלוט על אנשי גזע נחותים ולהרע להם”. ויש שאומר שזה לא גזענות עד שנגזרים ממנה יחס של אפלייה לרעה, עויינות, חוסר כבוד או שלילת זכויות בעקבות השתייכות לגזע מסויים. היום, כחלק ממגמה כללית למחוק הבדלים וליצור שוויון של “כולם זהים”, אחת ההגדרות המקובלות היא שגזען הוא מי שאומר שכל הבחנה בין גזעים מונעת כל דבר, כולל נישואין או כל זכות זהה.
התורה מחייבת כבוד האדם בהיותו בצלם אלוקים באופן מוחלט. אפשר ללמוד זאת מתוך הסיפור של מעשה בראשית ומדברי בן עזאי האומר: “ ֶזה ֵס ֶפר ּתֹו ְלדֹת ָא ָדם ְּביֹום ְּברֹא ֱא ֹ” ִהים ָא ָדם ִּב ְדמּות ֱא ֹ” ִהים ָע ָ ׂשה: הוא הכלל הגדול בתורה. אין לנו לזלזל בגויים או לשנוא אותם, גם לא להתגאות ולהשתרר עליהם. ההיפך הוא הנכון. ‘אל תהי בז לכל אדם, שאין לך אדם שאין לו מקום ואין לך דבר שאין לו שעה’. לכל דבר בעולמו של הקדוש ברוך הוא יש משמעות וייעוד, ועל כן אסור לנו לבוז לשום נברא, בוודאי לא לאדם, שהרי ‘חביב אדם שנברא בצלם’. אבל מעבר לזה, גם לגויים יש רוחניות וגם הם מצווים לאמונה בה’, ידיעת ייחודו, עבודה רוחנית ולחיים מתוקנים בין אדם לחברו. גוי שמקיים כראוי את ייעודו זוכה לעולם הבא ולהישארות הנפש, ואלו הם הקרויים בפי חז”ל: ‘חסידי אומות העולם’. הרמב”ם בדיון על בחירת שבט לוי לעבוד ולשרת את ה’ מוסיף ש’לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם, אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו, לדעה את ה’, והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה’ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזכה לכהנים
ללוים’”. אבל כל זה איננו לומר חלילה שאין אנו מבחינים
ג׳ בסיון ה'תשפ״א
6|


































































































   4   5   6   7   8